ההזדמנות לחנך את הציבור דומה למפתח שיכול לפתוח שתי דלתות. הדלת הראשונה, כאשר היא אינה נעולה, מובילה לדרך אינסופית לצמיחה ולפיתוח רעיונות חיוביים המועילים לחברה. הדלת השנייה, כשהיא נעולה, מובילה לדרך אינסופית של מידע מוטעה והטיות הפוגעות בחברה. לכאורה, כוחו של החינוך הוא הכלי העיקרי לאיחוד החברה האמריקאית ולקידום רפורמות חברתיות. ולכן, אני משבח את מושל קליפורניה ניוסם שהטיל וטו על הצעת החוק לאסיפה 331 ב- 30 בספטמבר 2020.
אם הצעת חוק האסיפה 331 הייתה עוברת ללא וטו, היא הייתה מחייבת את כל תלמידי התיכון בקליפורניה ללמוד קורס סמסטריאלי אחד לפחות מתכנית הלימודים לחקר תרבויות המוצעת בהצעת החוק. בעוד שחלקם טענו כי מטרת חקר התרבויות היא “להיות אזרחים גלובליים עם הערכה לרב תרבותיות”, הצעת החוק מנצלת את מחשבתו הפתוחה של הציבור לפתוח את הדלת באופן עיוור ולהוביל שנאה ומידע מוטעה.
“בעל המפתח” מחליט באיזו דרך עובר הציבור. מחברי תכנית הלימודים בחקר התרבות הראו בבירור את העדפתם באמצעות תמיכתם בתנועת החרם, אי ההשקעה והסנקציות (BDS) המכוונת לישראל. לדוגמא, על פי ארגון כלבי השמירה AMCHA Initiative: “11 מתוך 14 מייסדי הקמפיין האמריקני לחרם האקדמי והתרבותי על ישראל קשורים ללימודי “חקר התרבות”. בעוד שלאנשים יש בחירה חופשית לדבוק באמונות פוליטיות משלהם, אין לכפות עמדות מסוימות על מיליוני אנשים בבתי ספר ציבוריים. למרבה המזל, קואליציה של 80 ארגונים קראה את תוכנית הלימודים, וקבעה במכתב למושל ניוסם כי “האוריינטציה האידיאולוגית האנטי-יהודית והאנטי-ציונית של לימודי תרבות […] תיצור אקלים רעיל לסטודנטים יהודים ופרו-ישראליים דרך המדינה, ותהווה פגיעה חריפה נגדם. יתר על כן, מחקר שנערך על ידי יוזמת AMCHA מצא כי “המקורות העיקריים לפעילות אנטישמית הם סטודנטים ואנשי סגל אנטי-ישראלים התומכים בחרם אקדמי על ישראל.” בסופו של דבר, אני חושש שהאנשים המחזיקים במפתחות מערכת החינוך שלנו הם אנשים שאינם מודעים להטיות שלהם או אדישים מההשפעות של החלטותיהם.
יחידה שש בתכנית הלימודים בתרבות מחייבת את התלמידים לכתוב על “האבולוציה בזהות הלבנה” של אירים ויהודים ואיך הם זכו כביכול ל”עדיפות גזעית”. משימה כזו, למרבה הצער, פותחת את הדלת לאנטישמיות רבה יותר. ראשית, היא מניחה בבורות כי כל האמריקאים היהודים בזהות לבנה, תוך התעלמות מארצות מוצאן של משפחות יהודיות רבות שאינן אנגלו-סקסיות. יתרה מכך, סימון היהודים “לבנים” מעביר אותם לקטגוריית “מדכאים”. פעולות כאלה מוחקות את הקשיים שאיתם מדי יום מתמודדים אמריקאים יהודים: דו”ח FBI שפורסם לאחרונה העלה כי למעלה מ -60% מפשעי השנאה הדתיים בשנת 2019 הופנו כלפי יהודים, אולם יהודים מהווים רק 1.7% מאוכלוסיית ארצות הברית. בסופו של דבר, תוכנית הלימודים לחקר התרבות מייצגת באופן בלתי הוגן את היהודים כקבוצה מיוחסת גזעית באמריקה, אשר רק יוצרת דרך שתביא עוד יותר לעימותים ושנאה.
אמנם אני מעריך את הווטו של המושל ניוסם, ובעוד אני אסיר תודה על כך שהוועדה לאיכות ההוראה נותרה אובייקטיבית, אני די חושש מהעתיד של סטודנטים יהודים שתומכים במדינה היהודית. הצעת חוק האסיפה 331 הזכירה לקהילה היהודית והפרו-ישראלית שאמנם יש להם קול, אך הם לא אלה עם המפתחות לדלתות. עכשיו יותר מתמיד, חשוב לאחד ולהילחם בכל צורות האפליה ללא קשר לזהות קבוצתית, משום שלכל התרבויות מגיע מקום ליד השולחן. אמנם אין לנו את המפתח או את האפשרות לסלול את הדרך מאחורי הדלת, אך אנו יכולים לעמוד על האמת.
פורסם במקור באנגלית באתר: University of California – San Diego’s The Guardian
נכתב באנגלית על-ידי עמית קאמרה 2020-2021 בן זאגי. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
Click here to read the article in English
