Photo: Rob Farrow/Geograph.org.uk
ב- 27 בנובמבר הוגשה בקשה לקינגס קולג’ בלונדון על ידי איחוד האוניברסיטאות והמכללות (UCU) הקוראת לאוניברסיטה לבטל את אימוץ הגדרת ה- IHRA לאנטישמיות. זה לא סוד כי מאז פרסום הגדרת הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) בשנת 2016, עלו ביקורות ומחלוקות רבות לגבי ההגדרה.
עם זאת, למעלה מעשרים מדינות, כולל משרד החוץ האמריקני, בריטניה, צרפת וגרמניה החליטו לאמץ או להכיר בה. בבית הנבחרים הבריטי, 641 מתוך 643 חברי הפרלמנט חתמו באופן אישי על ההגדרה. שר הקהילות רוברט ג’נריק הודיע אז בפומבי כי “כל האוניברסיטאות והמועצות המקומיות שטרם עשו זאת, חייבות לאמץ את הגדרת IHRA לאנטישמיות”. קינגס קולג’ בלונדון הייתה אחת האוניברסיטאות הראשונות בבריטניה שעשתה זאת בלי יותר מדי התלבטויות.
כרגע, מאכזב לראות את האקדמאים של קינגס קולג’ (KCL ) מנסים לבטל את ההתקדמות הזו. יותר מכך, הם מפקפקים ברעיון הלגיטימיות של ישראל ומטילים בו ספק ורואים בו כבלתי נסבל. בהצעה שהוגשה ביום שישי נכתב כי על קינגס קולג’ לאשר מחדש את “מחויבותה לחופש אקדמי, כולל חופש ביטוי, ביקורתיות על הקפיטליזם, ביקורתיות על פריבילגיה לבנה וביקורתיות על הציונות וישראל”.
ראשית, שיוך הקפיטליזם והפריווילגיה הלבנה לציונות וישראל, מרמז על כך שלתפיסתם יש קירבה בין כל המושגים הללו, וזה רע מאוד. אבל רמיזות כאלה, שמטרתן לעשות דמוניזציה לישראל, ולעם היהודי הן נושא לפעם אחרת.
אם נחזור לנושא שלנו, הטענה כי KCL כפרה במחויבותה לחופש אקדמי באימוץ הגדרת ה- IHRA איננה נכונה. ההודעה הראשונית לעיתונות של ה- IHRA שהציגה את ההגדרה הבהירה במפורש כי “לא ניתן לראות בביקורת על ישראל הדומה לזו המופנית כלפי כל מדינה אחרת כאנטישמית”.
במגננה מפני הביקורת הצפויה, קינגס קולג’, הצביע על ההבדל בין הטלת ספק בזכותה של ישראל להתקיים – כלומר, בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית – לבין ביקורת על ממשלת ישראל או מדיניותה, שרחוקה מלהיות אנטישמית.
החשש העיקרי של תנועת ה- UCU מהאיום על חופש הביטוי ניתן להפרכה בקלות. הגדרת האנטישמיות של IHRA מונעת רק את שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, ולא ביקורת על מדיניותה או פעולותיה של ישראל. בעוד שמגישי הבקשה טענו כי ההגדרה מהווה הפרה של חוק השוויון, ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה ציין כי מדובר ב”הצעה רגרסיבית שהיא התקפה על השוויון”.
חבר יהודי של UCU בקינגס קולג’ בלונדון אמר לעיתון היהודי Jewish Chronicleכי הבקשה גרמה להם ל”אי נעימות”. אני לא רק מרגיש לא בנוח עם הבקשה הזו, אלא מאוים ופגוע. לדעת שחברי ה- UCU, המוסד המייצג את הרשויות מעליי כסטודנט, מטילים ספק בלגיטימציה של מדינתי להתקיים ובזכותה להגדרה עצמית. יתר על כן, הם מפקפקים בצעד שכבר יושם ושנאבקו עליו עד לא מזמן.
אני נקלע לעימותים בנוגע לרעיונות אלו עם סטודנטים אחרים, אנשים בגילי ועם רמות השכלה וניסיון דומים, ובורות ושנאה מתגלים לעתים קרובות. עם זאת, הופתעתי שבורות ושנאה אינן קשורות רק לגיל או היררכיה אקדמית. הייתי צריך לזכור את ההיסטוריה של UCU שמתאפיינת בנטיות אנטישמיות.
בשנת 2008, למשל, UCU הפרה את כללי השוויון שלה כשדנה בהצעה המאלצת אנשי אקדמיה יהודים וישראלים להסביר את הדעה הפוליטית שלהם כתנאי מוקדם לקיום קשרים אקדמיים. מה שנשאר לי ולסטודנטים אחרים הנוגעים בדבר, זו רק התקווה שהאוניברסיטה שלנו עצמה לא תשנה את עמדתה בכך שתחזור לאחור בדרך לקיום של שוויון לסטודנטים ולסגל האקדמי.
פורסם במקור באתר Roar News.
נכתבה באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2020-2021 שרון כהן. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
Click here to read the article in English
