(תמונה: Love00 \ ויקימדיה קומונס)

עמיתת קאמרה 2020-2021 במרכז הבינתחומי הרצליה, סנדרה מרקוסהיימר

מי צריך להגדיר אנטישמיות בקמפוסים? כל חבר בגוף הסטודנטים? או מטרות השנאה הן שיגדירו? באוניברסיטת סיטי בלונדון (CUL), נראה שהסטודנטים הגיעו להחלטה.

בתגובה לזינוק הגדול באנטישמיות, החליטה הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) להילחם במגמה מטרידה זו על ידי הגדרתה הרשמית לאנטישמיות. הגדרת ה-IHRA לאנטישמיות מייצגת קונצנזוס בינלאומי שאינו מחייב מבחינה חוקית, ונועד לסייע בהכרה ובמאבק נגד אנטישמיות ברמה הלאומית.

נכון לעכשיו, עשרות מדינות ואוניברסיטאות אימצו את הגדרת האנטישמיות הקובעת (בין היתר) כי:

“אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, העלולה להתבטא כשנאה כלפי יהודים. ביטויים רטוריים ופיזיים של אנטישמיות מופנים כלפי אנשים יהודים או לא יהודים ו / או רכושם, כלפי מוסדות הקהילה היהודית ומתקני הדת”.

אף על פי שיש לכבד ככל הנראה את ההגדרה לשנאת יהודים והיא לא צריכה להיות שנויה במחלוקת, סטודנטים רבים באוניברסיטאות הצביעו באופן פעיל לדחות את ההגדרה.

בבריטניה, אגודת הסטודנטים של CUL הצביעו על דחיית הגדרת ה-IHRA, למרות שהקבוצות היהודיות ביקשו שיקבלו אותה. בתגובה להצבעה פרסמה הקהילה היהודית של CUL הצהרה המאשרת כי “יש לאפשר לקהילה היהודית להגדיר בעצמם מה זה אנטישמיות. פעולות אלה גורמות לנו להרגיש כי אגודת הסטודנטים מזניחה את תלמידיה היהודים ונכשלת באחריותה לתמוך בכל הסטודנטים”.

הטענה העיקרית של המתנגדים להגדרה היא שהיא תפגע בחופש הביטוי שלהם בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי. על פי פעילים אלה, הגדרת ה-IHRA תדכא את חופש הביטוי של הפעילים האנטי-ישראליים לבקר את מדיניות ישראל ולספק לישראל רשות להפר את החוק הבינלאומי.

ברור שרבים מפעילים אלה לא קראו את הגדרת ה-IHRA. אם הם כן היו קוראים, הם היו יודעים שביקורת על ישראל (כמדינה דמוקרטית שבה הדיונים והביקורת משגשגים) כפי שהם מבקרים כל מדינה אחרת מותרת במפורש בהגדרה.

עם זאת, על פי IHRA, שלילת זכותה של ישראל להתקיים והחזקה בסטנדרטים שאינם נדרשים מאף מדינה אחרת היא אנטישמית.

בסוף מרץ, לא רחוק מ-CUL, חידשה אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אסקס את תמיכתה בתנועת החרם, משיכת השקעות והסנקציות (BDS) המכוונת לישראל; וקראה לאוניברסיטה להמשיך ולהחרים מוצרים ישראליים; ועודדה מוסדות אקדמיים אחרים לעשות זאת. האגודה תייגה את ישראל באופן שקרי כמדינת אפרטהייד, וקבעה את הטענה המפוקפקת כי ה- BDS מתנגד לאנטישמיות.

כמובן, ישראל אינה דומה כלל למדינת אפרטהייד, והוויכוח מערער כך את רעיון האפרטהייד. למיליוני האזרחים הערבים בישראל יש זכויות מלאות, ומכהנים בבית המשפט העליון, בכנסת ובכל תפקיד של החיים הפרטיים והממשלתיים. למרות היותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ישראל מתויגת באופן שגרתי עם תווית שאינה מוחלת אפילו על המדכאים הגרועים בעולם של מיעוטים גזעיים ואתניים, כולל סין, סודן וסרי לנקה.

למעשה, הצהרת העצמאות של ישראל מצהירה באופן נחרץ כי המדינה “תבטיח שוויון מוחלט של זכויות חברתיות ופוליטיות לכל תושביה ללא הבדל דת, גזע או מין.” בפרלמנט בישראל, המפלגות הערביות מחזיקות כיום בעשרה מושבים, ומפלגת רעם האיסלאמיסטית נתפסת בעיני רבים כמפלגה מובילה שיכולה להחליט על הרכבת הממשלה הבאה. האם זו התנהגות של מדינת אפרטהייד? בוודאי שלא.

יתר על כן, החרמת ישראל לא תפגע רק ביהודים ישראלים, אלא גם בערבים ישראלים, ואף בפלסטינים, שכן 130,000 מהם מועסקים בישראל. ביטול ההזדמנויות הכלכליות של ערביי ישראל ובפוטנציאל של הפלסטינים לא יקדם את השלום.

טענות חסרות ביסוס המנציחות את השנאה למדינה היהודית היחידה רק מדגישות מדוע יש צורך בהגדרת ה-IHRA. אם פעילים מאמינים שהם אינם יכולים למחות על מדיניות מבלי להפיץ דעות קדומות כלפי אוכלוסייה ספציפית, אולי עליהם להעריך מחדש את סדר העדיפויות, כוונותיהם והטקטיקות שלהם.

למרות שההגדרה אינה מבטיחה ציות, היא מהווה כלי מבורך במשימה הכרחית במאבק בשנאת יהודים.

לדוגמה, בפברואר 2019, אוניברסיטת אסקס הפעילה את IHRA כאשר השעתה את ד”ר מערוף עלי בגין פרסום פוסטים ברשתות החברתיות הכוללות הכחשת שואה, תיאוריות קונספירציה אודות ציונים והתנגדות להקמת קהילה יהודית באוניברסיטה. קריאת ה-IHRA באסקס ממחישה מדוע על אגודת הסטודנטים של CUL לאמץ את IHRA. זו נקודת המוצא למאבק בשנאה נגד סטודנטים יהודים.

עם זאת, המקרה של אסקס מוכיח גם כי אימוץ ההגדרה הוא אינו סוף המאבק. לאחר אימוץ ההגדרה, על האוניברסיטאות ליישם את ההגדרה למאבק באנטישמיות, במיוחד כאשר השנאה מסוות בשקרים כוזבים כלפי ישראל בלבד. אוניברסיטאות לא יכולות רק להגיד את המילים הנכונות, אלא גם חייבות לנקוט בפעולות כדי להגן על זכויותיהם וביטחונם של סטודנטים יהודים בקמפוסים בבריטניה.

 

פורסם במקור באתר: The Algemeiner

נכתבה באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2020-2021 במרכז הבינתחומי הרצליה, סנדרה מרקוסהיימר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.

arrow-rightArtboard 2arrowArtboard 1awardArtboard 3bookletArtboard 2brushArtboard 2buildingArtboard 2business-personArtboard 2calendarArtboard 2caret-downcheckArtboard 10checkArtboard 10clockArtboard 2closeArtboard 2crownArtboard 2documentArtboard 2down-arrowArtboard 2facebookArtboard 1gearArtboard 2heartArtboard 2homeArtboard 2instagramArtboard 1keyArtboard 2locationArtboard 2paperclipArtboard 1pencilArtboard 2personArtboard 1pictureArtboard 2pie-chartArtboard 2planeArtboard 2presentationArtboard 2searchArtboard 2speech-bubbleArtboard 1starArtboard 2street-signArtboard 2toolsArtboard 2trophyArtboard 1twitterArtboard 1youtubeArtboard 1