הסצנות המצמררות מחוץ לשגרירות ישראל ממחישות את הצורך הדחוף בהתמודדות עם האנטישמיות

18 במאי 2021 – ביום שבת השתתפתי במחאה מחוץ לשגרירות ישראל בקנסינגטון, מוסוות במסכה. הייתי מאוכזבת, אך רחוקה מלהיות מופתעת, מתמונות רבות, כרזות וקריאות אנטישמיות אכזריות ביותר.

ביניהם היו אינספור קריאות אגרסיביות של “מהנהר לים”, משפט שלקוח היישר מתוך שירי חמאס, ו”המחאה האנטי-ציונית” דרשה להשמיד את המדינה היהודית היחידה בעולם. כמה מפגינים החזיקו תצלום של שיח ‘מוחמד בן זייד בן סולטן אל נהיאן’ מאיחוד האמירויות, עם קרניים של שטן ותווי פנים מוגזמים המזכירים קריקטורה אנטישמית מימי הביניים – ככל הנראה בהקשר של עסקת הנורמליזציה ההיסטורית של מדינתו עם ישראל בשנה שעברה.

היו גם קריאות רבות של “ח’ייבר ח’ייבר יה יהוד ג’יש מוחמד סאוף יהוד” מקהל שלבש חולצות עם תמונות של סדאם חוסיין. בבחירתם בסיסמה מתורגמת מערבית של “ח’ייבר ח’ייבר הו יהודים, צבא מוחמד חוזר”, התייחסו לקרב היסטורי בו הכוחות המוסלמים בהובלת מוחמד טבחו באוכלוסייה היהודית בח’ייבר, שהיה מבצר הממוקם בערב הסעודית של ימינו.

איפה הייתה המשטרה של העיר בכל הסיפור הזה? אותו כוח משטרה שפרסם ביום ראשון בבוקר ‘אזהרה’ לקהילת סנט מרי ניוינגטון על סעודת תה וביסקוויטים לאחר תפילות של הכנסייה, לא העיפה מבט שני אפילו לאנטישמיות הבוטה והמאיימת המופגנת מחוץ לשגרירות.

ארבעה אנשים שצעקו אמירות אנטישמיות ואמירות סקסיסטיות אלימות משיירת מכוניות העטופות בדגלי פלסטין התקבלו בברכה, ונעצרו רק לאחר שצילומי האירוע הופצו ברשתות החברתיות. לא צריכה להיות התערבות של אזרחים זועמים כדי שהמשטרה תתערב.

אז זה אומר שלחקיקת פשע שנאה אין שום משמעות? אם החוק לא אכף את התנהגותם של פורעי סדר אלה. קשה לדמיין שאם סוג הכרזות והשפה שהיו בסוף השבוע, היו במחאת ימין קיצוני, זה לא היה גורם להאשמות פליליות או לחקירה קפדנית לכל הפחות. עם זאת, החופש-אנטישמי, האנטישמי ‘השמאלני’, שראיתי בשבת, היה כל כך צפוי באופן מייאש. אחרי הכל, ממשלתנו אסרה רק על צעדת יום אל קודס התומכת חיזבאללה בשנת 2019, לאחר עשרות שנים שאפשרה לה להפיץ תעמולה תומכת טרור, שתומכת ברצח עם והפחדות ברחובות לונדון, הממונים על ידי המשטר האיראני.

“קשה לדמיין שאם סוג הכרזות והשפה שהיו בסוף השבוע, היו במחאת ימין קיצוני, זה לא היה גורם להאשמות פליליות או לחקירה קפדנית לכל הפחות.”

זה פשוט לא מספיק טוב כדי להשאיר את האוכלוסייה היהודית בבריטניה חשופה לשנאה ארסית שכזו. כפי שאמר לי ד”ר רקיב אהסן, מומחה באמון מוסדי וכתב בעיתון CapX:

“מוסדות פוליטיים ואכיפת חוק חייבים להפגין מידה רבה יותר של רצינות בהתמודדות עם אנטישמיות בבריטניה. זה כולל יישום אסטרטגיות מקומיות לביטחון ציבורי השולטות באמון הקהילות היהודיות הבריטיות. ”

עם זאת, הפללת צורות של שנאה שכוללות הסתה אמיתית, כמו תהלוכות התומכות בטרור וקריאות ישירות אחרות לאלימות, הם רק פלסטר על פצע עמוק יותר. אנטישמיות היא מחלה שמוזנת על ידי פחד, אי דיוק ושקרים, ורק באמצעות חינוך ודיאלוג נכונים יהיה ניתן לצמצם את התפשטותה.

לימוד טוב יותר של ההיסטוריה העולמית, כולל ההיסטוריה המורכבת של ישראל והמזרח התיכון, הוא חיוני כדי לנטרל את הדיון הציבורי המוטה כל כך לעתים קרובות. כרגע ‘מלמדים’ יותר מדי היסטוריה על ידי חשיפת התלמידים לפרקים היסטוריים המוצגים באופן כמעט אקראי. לא מוצעת כרונולוגיה אמיתית של היסטוריה עולמית או אפילו היסטוריה של אירופה, ורוב הילדים נוטשים את הנושא לחלוטין עד גיל 14. הדבר הביא לבורות מזעזעת למדיי. למשל, סקר מצא כי שני שלישים מבני 16 עד 24 לא יודעים את השנה בה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה, ו -12% סבורים כי ווטרלו היה קרב באותו הסכסוך. האם כל כך הרבה אנשים מאמינים שרעיון ישראל בא משום מקום בשנת 1948?

בלימודים שלי כילדה, לא היה שום דבר בהיסטוריה של המזרח התיכון או בהיסטוריה היהודית פרט לשואה. כשלמדתי היסטוריה באוניברסיטה, כל הסילבוסים בהם נתקלתי באותו נושא נגועים מאוד בהטיה אנטי-ישראלית מיותרת ולא מדויקת.

מערכת חינוך חזקה יותר, בשילוב עם שוויון בפני החוק בכל הנוגע לשנאה אלימה, תתרום לסביבה בטוחה יותר עבור כל הקהילות הבריטיות, ובתקווה תהיה לנו למבצר עוצמתי נגד ייבוא מלחמות תרבות אמריקאיות, ואת “תיאורית ביקורת יבשתית”, לתוך השיח שלנו בנוגע למדינת ישראל. אם לא יבוצעו שינויים כאלה, אנו מסתכנים בהמשך טיפוח אווירה אנטישמית שמתפתחת בשנים האחרונות ובוודאי שלא נעלמה עם עזיבתו של ג’רמי קורבין את הנהגת העבודה.

לאחר ההפחדה המכוונת של יום ראשון את הקהילות היהודיות בלונדון, תקיפתו האכזרית של הרב בצ’יגוול, ההטרדות של סטודנטים באוניברסיטאות יהודיות, שלא לדבר על זינוק באירועים אנטישמיים שתועדו על ידי האמון לביטחון הקהילתי, אי אפשר להכחיש את הדחיפות במאבק באנטישמיות, שלעתים קרובות מסוות בשפת ‘האנטי-ציונות’.

האוכלוסייה היהודית העולמית מסתכמת בכ -15 מיליון איש בלבד, ואת המאבק באנטישמיות לא ניתן לקיים אך ורק על ידי הקהילה היהודית עצמה. האנטישמיות נמצאת מתחת לפני השטח במעגלי השמאל הקיצוני, והגיע הזמן להוציא אותה מחוץ לחברה. רק 65% בלבד מיהודי בריטניה מאמינים כי יש להם עתיד ארוך טווח בבריטניה.

כישלון יהיה להראות ליהודי בריטניה שזה אכן נכון – שאין להם באמת עתיד בבריטניה – ואנחנו מסתכנים במצב דומה מעבר לנהר, ששם בשנים האחרונות רואים מספר הולך וגדל של יהודי צרפת שעוזבים את אירופה לחיים חדשים בישראל. איזה כתב אישום עצוב של המדינה הזו זה יהיה.

 

פורסם במקור באנגלית באתר: CapX

נכתב באנגלית על-ידי שותפת קאמרה בבריטניה, ג’ורג’יה גילוהי. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.

Click here to read the article in English