הפרהוד היה פוגרום וטבח אלים שנערך נגד יהודי עיראק בשנת 1941, בו נרצחו כ -180 יהודים ונפצעו רבים נוספים. הפרהוד, שהשתולל במהלך חג השבועות היהודי, היה שיאו של רוח הזמן האנטישמית- כתובות אנטי-יהודיות כמו “היטלר הורג את החיידקים היהודיים” שורטטו על הקירות, ותעמולה אנטישמית שודרה בקביעות ברדיו ברלין בערבית, כפי שמתאר עד פרעות הפרהוד, סמי מיכאל.
הפרהוד היה רק אחד ממאות פוגרומים אכזריים שגרמו ליציאה רחבה יותר של יהודים ממדינות ערב כמו עיראק, אפגניסטן, מרוקו, מצרים ואחרות. כ- 850,000 יהודים, בעיקר מרקע ספרדי ומזרחי, גורשו מבתיהם משנת 1948 עד לתחילת שנות השבעים.
למרבה הצער, רבים חסרי ידע בקשר ליהודים ספרדים (מספרד) ומזרחיים (מהמזרח התיכון, צפון אפריקה ומרכז אסיה), המהווים 50.2 אחוז מיהודי ישראל. כתוצאה מבורות זו, יש המסווגים באופן לא הוגן את כל היהודים כלבנים וכאירופאים בלבד. עם זאת, מרבית יהודי ספרד ויהודי מדינות ערב הם צאצאים של יהודים שגורשו על ידי הרומאים לאחר המצור על ירושלים בשנת 70 לספירה – כלומר רוב יהודי ימינו מעולם לא חיו באירופה. כמובן שיהודי אירופה הם לא פחות אותנטיים מיהודי המזרח התיכון – אני רק רוצה לציין שהכללה זו אינה נכונה עובדתית.
“ההנחה שהיהודים הם אירופאים בעיקרם ושום דבר אחר, אינה נאיבית בלבד – אלא שגויה מהיסוד.”
יציאה המונית זו השפיעה על משפחתי. כבנם של מהגרים איראנים, במהלך כל ילדותי, שמעתי על החיים הצבעוניים והשלווים שמשפחתי נהנתה מהם, שנקצרו בפתאומיות בידי האסלאמיים הקיצוניים שחוללו את המהפכה האיראנית בשנת 1979 – אירוע שהתחולל על הרקע המתיחות הגוברת של האיראנים השמרנים כלפי השאה ומדיניותו, יחסיו ודעותיו בהשפעת המערב. לרוע המזל סבא רבא שלי היה קורבן לסנטימנט אכזרי שכזה. בעשור שקדם למהפכה הוא נרצח על ידי אנשים אלה לאור יום במהלך ביקורו במספרה. בשיאה של המהפכה בשנת 1979, הרטוריקה האנטי-יהודית הגיעה לשיאה. לדברי אורלי רחימיאן, “הופצו חוברות המאיימות לנקום ביהודים על שוד אוצרות איראן” בטהרן. הוריי נמנו בשני השלישים מאוכלוסיית יהודי איראן שברחה מהמדינה כתוצאה מתנאים אלימים אלה.
אף על פי שאנשים אלה צאצאים מעיראק, מאפגניסטן, מאיראן ועוד, הם קשורים לעיתים קרובות בגלל חוסר ההכרה בקהילותיהם, ובעקבות כך הצורך בחינוך בנושאי היהדות המגוונים שלהם. למשל, הבדל שכיח בין ספרדים לאשכנזים הוא ההגייה של אותיות עבריות מסוימות. בנוסף, אשכנזים לא אוכלים אורז בפסח ואילו ספרדים כן. יתר על כן, סגנונות התפילה של הקבוצות שונים בתכלית, כאשר אשכנזים לא חסידיים מתפללים בעיקר מה שמכונה נוסח אשכנז, ואילו חסידים מתפללים בנוסח ספרד או נוסח ארי. רוב הספרדים מתפללים כמו עדות המזרח. אלה הם כמה מההבדלים המעטים המחברים בין ספרדים למזרחיים ברחבי העולם.
מאמצים חינוכיים אלה הם הכרחיים – למעשה, ראיתי את הצורך בהם ממש כאן אוניברסיטת בינגהמטון.
במהלך שיחותיי הרבות עם בוגרי אוניברסיטת בינגהמטון במהלך עבודתי בקמפוס, דיברתי פעם עם אדם שלא היה מודע לחלוטין לכך שקיימים יהודים איראניים. זה אישי עבורי; אני מרגיש צורך לתרום למטרה זו, ולהוביל חינוך של יהודים ולא יהודים כאחד על המגוון העשיר של העם היהודי.
יהודים מזרחים וספרדים נבדלים מיהודים אחרים מבחינה תרבותית, ובסגנון שמירת דת, שפה ועוד. לדוגמא, קהילת מגוריי בעיר גרייט נק, ניו יורק, היא ביתם של האוכלוסייה הפרסית השנייה בגודלה בארצות הברית – כמעט 21 אחוז מתושבי העיר מדווחים על מורשת פרסית, שרובם יהודים איראנים שברחו מאיראן כתוצאה מהמהפכה האסלאמית. לפיכך, השפה העיקרית של משפחתי, זו המדוברת בביתנו, היא פרסית, השפה הלאומית של איראן. עבור יהודים שירדו מארצות ערב, רוב התקשורת שלהם הייתה בערבית, ולא מזמן, לאחר העלייה המזרחית ההמונית לישראל ולארצות הברית, הפסיקה הערבית להיות שפה ראשונית בחברה היהודית המזרחית.
בנוסף, התרבות המזרחית שונה ממנהגים שאינם מזרחים בשמירת חגים, פרשנות חכמים מהתנ”ך , ומאפייני הקהילה. למעשה, רובם אינם יודעים שהתלמוד, או המקור העיקרי לחוק העברי, פותח בבבל, או בעיראק של ימינו, בסביבות שנת 100 לספירה. לכן ההנחה שהיהודים הם אירופאים בעיקרם ושום דבר אחר, אינה נאיבית בלבד – אלא שגויה מהיסוד.
הצהרת המשימה שלי בפניכם, הקוראים, היא להפוך לדוברים של המגוון של העם היהודי. על ידי הזכרה מתמדת לאחרים שאין סוג אחד של יהודים, אלא יש אוסף עצום של זהויות שונות, אנו יכולים באופן ישיר לעזור להילחם בסטריאוטיפים המכוונים בדרך כלל לקהילה היהודית. אני מעודד את בני הקהילה בינגהמטון ומחוצה לה לחנך אחרים על תרבותם העשירה, הייחודית והנסתרת של יהודים מזרחים וספרדים. יחד, אנו יכולים להפחית באפליה מסוכנת ולסלול את הדרך למבט מדויק ומקיף יותר של המגוון היהודי.
גרסה מעט שונה של מאמר זה פורסם במקור באנגלית באתר: BU Pipe Dream
נכתב באנגלית על-ידי עמית קאמרה 2020-2021 באוניברסיטת בינגהמטון, עדן ג’נפר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
Click here to read the article in English