אוניברסיטת אילון חוגגת מדי שנה את הישגיהם האקדמיים של תלמידיה על ידי הצגה של חלק מהמחקרים של תארים מתקדמים שנאספו בקפידה, בפני הפרופסורים וגוף הסטודנטים של האוניברסיטה. עם זאת, השנה התוכן של פרויקט אחד הדהים אותי.
המחקר שהציע סטודנט בוגר אחד, היה ניתוח לסיפורי אלימות בין נשים ארגנטינאיות ופלסטיניות. כוונת הפרויקט הייתה מאמץ ראוי לשבח שיביא לידיעת הציבור את נרטיבי האלימות של נשים, שההיסטוריה מתעלמת מהם לחלוטין. עם זאת, היו היבטים של הנרטיבים הפלסטינים שהוצגו במחקרו שמצאתי מטריד.
לדוגמה, במחקריהם הם מתעלמים לחלוטין מעובדות מתועדות אודות החברה הפלסטינית ויחסיה לישראל. לדוגמה, בשעה שהם שיתפו את סיפוריהן של הנשים הפלסטיניות השונות, הנשים הוצגו כקורבנות של דיכוי ישראלי שבמהלכו איבדו את ילדיהן במהלך מעשי “התנגדות”. המלה “התנגדות” עצמה היא מונח טעון המשמש כמושג נפוץ בקרב פעילים אנטי-ישראליים (כמו קמפיין ה- BDS האנטישמי מטבעו) לבין קיצונים אסלאמיים המנסים להעביר את הדה-לגיטימציה הפוליטית, האפליה והטרור נגד ישראלים ככלי לגיטימי. של הלאומיות הפלסטינית.
תחת דיכוי זה, אימהות פלסטיניות מעודדות את ילדיהן “הקדושים המעונים” ובלחץ חברתי פנימי בהתבסס על העובדה כי הרשות משקיעה חלק מהכסף של הסיוע הבינלאומי במשפחות של טרוריסטים. נוהג זה זכה לכינוי “pay-to-slay” (שכר להרוג) בקרב ישראלים, בגין חייהם של מאות אזרחים חפים מפשע. בכיר באילון לא ציין את הרקע החברתי הזה ובמקום זאת בחר לתאר את סיפוריהן של הנשים שחוות צער ו”התנגדות” כהרואיות וראויות לשבח, בעוד שניסיונותיה של ישראל להגן על אזרחיה מפני מעשי טרור הוצגו כמעשי דיכוי סתמיים.
“במחקריהם הם מתעלמים לחלוטין מעובדות מתועדות אודות החברה הפלסטינית ויחסיה לישראל.”
הבחירה להימנע מכל אזכור של ההתניה התרבותית שעמה התמודדו נשים פלסטיניות בחברה שלהן הייתה החלטה מעניינת נוכח הגינוי הבינלאומי האחרון שקיבלה הרשות בגלל ההתנהלות האלימה שלה כלפי ילדים. בפברואר השנה, בריטניה הודיעה כי היא עומדת לבחון את המימון שלה לסוכנות הפליטים של האו”ם, שתומכת בבתי ספר פלסטיניים מכיוון שתכנית הלימודים במוסדות אלה קידמה את הטרור באופן פעיל.
באפריל דווח כי מורה פלסטיני אחד הציג סרטון ששיבח את מתקפת הטרור משנת 1978 נגד אזרחים (אירוע שכלל את הריגתם האכזרית של 13 ילדים) בשיעור לתלמידי כיתות ה’. אף לאחרונה, האיחוד האירופי קיבל החלטה שגינתה את התוכן האלים של חומרי החינוך הפלסטיניים. עמדות אלימות אלה הופיעו בפרזנטציה של הסטודנט הבוגר לטובת הנרטיב המוטה הפלסטיני במקום קורבנות מעשי טרור. אף על פי שהפרספקטיבה הלא מאוזנת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך בפרויקט לא הייתה מפתיעה כאמור לעיל, החזרה בדיון על רטוריקה שהדגישה דה-לגיטימציה בזכותה של ישראל להתגונן מפני טרור היא מטרידה. העובדה שהפרויקט עצמו הוצג בצורה בולטת בדף האינטרנט של האוניברסיטה הייתה עניינית עוד יותר. אם אנו כתלמידי אילון מנציחים מידע מטעה, אנו תורמים לבעיה ולא לפתרון.
נכתב באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2019-2020 קנדס הול. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English