סמינר מקוון שאורגן לאחרונה על ידי ‘סטודנטים למען הצדק בפלסטין’ (SJP) באוניברסיטת בארד ואוניברסיטת אוהיו, התארחו הפרופסורית נורה עראקת, שדיברה על ציונות ומדינת ישראל.
לאורך הסמינר, עראקת אמרה הערות שקריות בוטות, ותייגה את הציונות כתנועה עליונות לבנה. היא טענה כי הציונות מבוססת על “הרחקת העם הפלסטיני, מחיקתו והשמדתו”, ואמרה כי הציונות נועדה רק ליהודים לבנים – טענות שהם שקרים היסטוריים, ומייצרות אנטגוניזם לא מוצדק כלפי יהודים ומדינת ישראל.
הציונות לא נועדה רק לטובת יהודי אירופה – ודרך אגב, הם מעולם לא נחשבו “לבנים”. לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, נהרו לישראל מעיראק, מלוב, מתימן, יהודים מארצות ערב המוסלמיות. יהודים אלה, המונים כ- 650,000 איש, גורשו מארצות מולדתם בגלל אנטישמיות ושנאה. יהודים מזרחים אלה קיבלו אזרחות ישראלית עם הגעתם לישראל, והפכו לחלק גדול מהחברה הישראלית – יותר ממחצית האוכלוסייה הישראלית. בהמשך אישרה ממשלת ישראל פעולות להצלת יהודי תימן במבצע ‘על כנפי נשרים’ ויהודי אתיופיה במבצעים ‘שלמה’ ו’משה’.
הציונות אינה תנועה סופרמיציסטית לבנה; נהפוך הוא, ציונות היא תנועת שחרור ליהודים שרוצים לשלוט בגורלם שלהם – ולא עוד להיות רדופים על ידי אחרים.
במשך מאות שנים נאלצו יהודים לחפש מקלט במדינות זרות שהיו שמחות לזרוק או להרוג אותם בהתראה של רגע, עוד לפני השואה – וגם בארצות ערב. במקום להיות כפופים לגחמותיהם של אדונים בלתי-יציבים ולא-ידידותיים לעיתים קרובות, ציונות נועדה לאפשר ליהודים לשלוט בייעודם.
בעוד שהחברה היהודית שלפני המדינה וההנהגה שהייתה ברובה אשכנזית (היהודים הגלותיים ממזרח ומרכז אירופה), היהודים הספרדים (היהודים הגלותיים ממערב אירופה והים התיכון) היוו חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית. המגוון שכבר היה קיים ביישוב ובעת הקמת המדינה רק העמיק עם תוספת של עוד 650,000 יהודי מזרחים שברחו מארצות ערב. הם הביאו עימם תרבויות, מאכלים, מסורות ונקודות מבט פוליטיות. טענות השווא של פרופ’ עריקאת רק ממשיכות את מחיקת הזהות של היהודי המזרחי הקיימת ותורמות להטיה של הבנת הזהות היהודית.
“הציונות אינה תנועה סופרמיציסטית לבנה; נהפוך הוא, ציונות היא תנועת שחרור ליהודים שרוצים לשלוט בגורלם שלהם – ולא עוד להיות רדופים על ידי אחרים.”
לומר שהציונות מכוונת למחיקת העם הפלסטיני והשמדתו היא פשוט שקרית. זה משקף קריאה היסטורית בוטה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבתורו מסית אלימות ושנאה לכל היהודים בכל רחבי העולם, לא רק לישראלים.
מאז הקמתה של מדינת ישראל עד כה, ציונים וממשלת ישראל הראו כי הם מוכנים לוותר על אדמות למען השלום ולקבל על עצמם תוכניות שלום ולא טובות במאמצים לחיות בשלום עם הפלסטינים. ברור למדי כי ציונים רוצים שלום ומוכנים לעבוד ולהתקיים יחד עם שכנים ערבים, שכן ישראל חתמה על הסכמי שלום עם מצרים וירדן, ותומכת באופן קבוע ברשות הפלסטינית ובעזה באמצעות סיוע כספי, תשתיות וסיוע כלכלי כללי.
בתמורה, ההנהגה הפלסטינית תומכת באינסוף טרור, אלימות ותוכנית לימודים בחינוך המלמדת את ילדיהם להרוג יהודים. אי ההבנה הבסיסית של פרופ’ עריקאת את הזכות היהודית להגדרה עצמית יכולה להתפשט בקלות רבה לסטודנטים שלה, שמנציחה חינוך היסטורי והטיות שקריות. זה יכול להיות קשה לעמוד בהפרכת שקרים שמגיעים ממקום של סמכות, כמו פרופסור, אבל זה הכרחי כדי לעשות שינוי ולהתקדם. אנשים נוספים חייבים להמשיך לדבר נגדה.
פורסם במקור באנגלית באתר: The Algemeiner.
נכתב באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2019-2020 מקאנה בייטס. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English