Photo: Amos Ben Gershom, Government Press Office (Israel)/Wikimedia Commons
נראה שאנשים מסוימים רוצים להקטין את ההצלחה הישראלית בכל מחיר.
עם מבצע החיסונים המצליח במאבק נגד COVID-19 בישראל. יותר מ -60% מאוכלוסייתה קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. בשל הצלחה זו, ניתן היה לצפות שישראל תהיה באותה ליגה כמו מדינות שהתמודדו עם המגיפה העולמית, כמו דרום קוריאה וניו זילנד.
במקום זאת, תשומת הלב מתמקדת בטענות חסרות בסיס נגד ישראל. המאשימים טוענים כי ישראל מונעת חיסונים מהפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, “מהצוות רפואי, מקשישים ואוכלוסיות סיכון”. טענות כוזבות אלה נאמרו על ידי ארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל ותנועות אנטי-ציוניות כגון BDS (החרם, משיכת השקעות, סנקציות).
אך לא באחריותה של ישראל לחסן פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. נספח III, סעיף 17 להסכמי הביניים של אוסלו מ -1995 קובע בבירור כי “הסמכויות והאחריות בתחום הבריאות בגדה המערבית וברצועת עזה יועברו לצד הפלסטיני”. ההסכמים מבהירים עוד: “הצד הפלסטיני ימשיך להחיל את תקן החיסונים הנוכחי של פלסטינים וישפר אותם על פי התקן הבינלאומי המקובל בתחום.”
הפצת שקרים שגורמים להיראות כאילו יהודים אחראים למחלות אינה דבר חדש. יוג’ין קונטורוביץ’, פרופסור בבית הספר למשפטים אנטונין סקאליה, הצהיר כי “מגפות לאורך ההיסטוריה ראו את היהודים כאשמים בהתפשטות המחלה. כיום טענות כאלה מעוגנות חוקית”. הסכמי אוסלו מבהירים מה החוק, והמבקרים טועים.
“במקום לערער על הצלחתה של תוכנית החיסונים הישראלית, על העולם להסתכל על ישראל כדוגמא למערכת בריאות יעילה העונה על צרכי אזרחיה.”
ישראל אמנם אינה מחויבת לספק חיסונים לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, אך היא אחראית על ערבים ישראלים. שכן חוסנו בשיעורים גבוהים מאוד בדיוק כמו האוכלוסייה היהודית בישראל. משרד הבריאות הישראלי דיווח כי 59 אחוז מהערבים הישראלים מעל גיל 60 קיבלו את החיסון ונעשים מאמצים לחסן את שאר האוכלוסייה. החשש מהחיסונים הוא המכשול לממצע חיסונים מצליח יותר עבור ישראלים ערבים, ולא אפליה.
אחת ההאשמות שהטילה אמנסטי אינטרנשיונל נגד ישראל היא כי “חיי ישראלים בעלי ערך רב יותר מחיי הפלסטינים” מאחר שלטענתם, “מיליוני פלסטינים החיים תחת שליטה ישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה לא יקבלו שום חיסון או יצטרכו להמתין זמן רב יותר” במהלך “מבצע החיסונים המצליח של ישראל”.
השמצה זו אף הופיעה במהלך שידור ה- Saturday Night Live ב- NBC ב -20 בפברואר. במהלך השידור התבדח מייקל צ’ה כי ישראל חיסנה באופן בלעדי את “החצי היהודי” שלה. “בדיחה” כזו משקפת את הסטראוטיפ האנטישמי שהיהודים אחראים למגפות. האשמת השווא לפיה היהודים “שוללים חיסונים” מהפלסטינים הייתה, כפי שטענה ריקי הולנדר מארגון CAMERA, “הזדמנות לתעמולה להשמיץ את ישראל”.
מקרה זה הוא לא הפעם הראשונה ש- NBC נותן לגיטימציה לנרטיב הכוזב לפיו ישראל אחראית משפטית לחיסון הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה. במאמר שפורסם ב-NBC ב- 3 בינואר, פול גולדמן וספורה סמית ‘ציינו כי ישראל “עוררה ביקורת” על כך שהיא לכאורה “לא עומדת בחובותיה החוקיות” לחסן פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, למרות שתושבי עזה נמצאים תחת שליטת חמאס, והרוב המכריע של הפלסטינים בגדה המערבית נשלטים על ידי הרשות הפלסטינית.
למרות זאת, ישראל סיפקה ערכות בדיקה של COVID-19, הכשרות, ציוד רפואי ולאחרונה אלפי חיסונים לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה למרות שאין לה כל חובה חוקית לעשות זאת. למעשה, “ישראל נתנה את הזריקה ליותר פלסטינים מאשר המדינות השכנות בהן מתגוררים פלסטינים”, על פי סת’ פרנצמן כתב של הג’רוזלם פוסט.
ראוי לציין שישראל יכלה לשלוח חיסונים נוספים לפלסטינים אם הרשות הייתה מוכנה לנהל משא ומתן כאשר ישראל הזמינה מנות חיסון. להב הרקוב מהג’רוזלם פוסט דיווחה בתחילת ינואר כי “ההנהגה הפלסטינית סירבה אפילו לדבר עם ישראל כשישראל הזמינה מנות חיסון, שלא לדבר על תיאום דרכי התמודדות מורכבות עם המגפה”.
גם לא עוזר שהרשות הפלסטינית ממשיכה עם הנוהל שלה של תשלום למחבלים. הרשות הפלסטינית החליטה על העלאת שכר של 50 אחוז לשני מחבלים. הצמד שרצח באכזריות את רות’ ואודי פוגל ושלושה מששת ילדיהם, כולל עריפת ראשם של ילדם הצעיר שהיה בן שלושה חודשים בלבד. הכסף הזה היה יכול לשמש לרכישת חיסונים, אך נראה שסדרי העדיפויות של הרשות הם אחרים.
האשמה חסרת בסיס של ישראל באפליית פלסטינים היא נוהג חסר אחריות שמזמין דיאלוג חסר אחריות. האשמות אלה הן לעתים קרובות היסוד של סטראוטיפים אנטישמיים הגורמים נזק רב יותר מאשר תועלת לקבוצות שוליים. במקום לערער על הצלחתה של תוכנית החיסונים הישראלית, על העולם להסתכל על ישראל כדוגמא למערכת בריאות יעילה העונה על צרכי אזרחיה.
פורסם במקור באנגלית באתר: Fourth Estate
נכתב באנגלית על-ידי עמית קאמרה 2020-2021 באוניברסיטת ג’ורג’ מייסון, שון קאלי. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
Click here to read the article in English
.jpg){kind=link}