כך נראים חייו של סטודנט יהודי ממוצע בקמפוס אמריקני: רדיפה ואלימות מצד סטודנטים רדיקליים ואנטישמים – וההנהלה שותקת
סיימתי השנה את לימודי באוניברסיטת נורת’איסטרן וטוב שכך. השנה האחרונה הייתה בלתי נסבלת עבורי. ראיתי במו עיניי כיצד האוניברסיטה שאמורה להיות מעוז של חופש ביטוי וחירויות אפשרה לתומכי חמאס לפעול בחופשיות וכיצד הביטחון האישי שלי ושל חבריי הסטודנטים היהודים נרמס בשם אג’נדות קיצוניות.
בעקבות מלחמת ישראל נגד חמאס בעזה לאחר טבח השבעה באוקטובר, חלה עלייה מאסיבית בכמות ההפגנות למען פלסטין ברחבי האוניברסיטאות באמריקה. הפגנות אלו כללו מקרים רבים של אנטישמיות מילולית ופיזית, והובילו לאי-סדר חסר תקדים בקמפוסים שהוביל לאחת התגובות המשטרתיות הגדולות שנראו בשנים האחרונות. במסגרתן, עלה גל של מחאת אוהלים פרו פלסטינית בעלת אופי אנטישמי שהתפשטה ברחבי האוניברסיטאות, ואף הגיעו גם לאוניברסיטת נורת’איסטרן בבוסטון, בה אני לומד.
ב-17 באפריל 2024, נשיאת אוניברסיטת קולומביה היוקרתית שבניו יורק העידה בקונגרס ודיברה על סוגיית האנטישמיות באוניברסיטה ועל עמדתה בנושא. באותו יום, עשרות סטודנטים באוניברסיטת קולומביה הקימו אוהלים בלב הקמפוס וקראו לזה מחנה אוהלים למען עזה. המחנה יצר אי סדר והוביל לתגובה משטרתית, בה כל מי שסרב להתפנות פונה בכוח.
במהלך המחאה אירעו מספר תקריות אנטישמיות חמורות, שגרמו לרב הראשי של אוניברסיטת קולומביה להוציא אזהרה חריגה להורות לכל התלמידים היהודים בקולומביה ללכת הביתה ולא להיות בקמפוס בגלל אנטישמיות קיצונית וחריגה. התקריות כללו הנפת שלט עם הכיתוב “המטרה הבאה של אל-קסאם” מול קבוצה של סטודנטים יהודים שמחזיקים בדגלי ישראל, וגם תקיפה מילולית ופיזית של תלמיד יהודי שניסה לקחת חזרה דגל ישראל שנחטף על ידי המפגנים. בנוסף, המפגינים הוקלטו שרים קריאות אנטישמיות ותומכות חמאס כמו “אל-קסאם, אתם מחזקים אותנו! קחו עוד חייל!” ו”חמאס, אנו אוהבים אתכם. אנו תומכים גם ברקטות שלכם!”.
חמאס הוא ארגון אסלאמי המוכר כארגון טרור על ידי רוב מדינות המערב, כולל ארה”ב. הבעת תמיכה בארגון טרור שרצח, אנס והתעלל במעל אלף ישראלים בשבעה באוקטובר היא איננה רק התנהגות מבזה, אלא גם סטירה בפניהם של הסטודנטים היהודים שחמאס נשבע לרצוח. סטודנטים הקוראים להפסקת אש מצד ישראל כאשר בו זמן הם מהללים את חמאס ומעודדים התקפות נגד ישראלים ויהודים, הם לא שוחרי שלום, אלא פשוט אנטישמים. תמיכה בפלסטין ומדינה פלסטינית היא זכות המוגנת תחת חופש הביטוי באמריקה, אך תמיכה ברורה בארגון טרור ורצח יהודים מהווה הפצת שנאה נגד סטודנטים יהודים וישראלים, דבר שצריך להיות אסור על ידי הנהלת האוניברסיטאות באמריקה.
קריאות השנאה שהושמעו בקולומביה הפחידו מאד סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוס, ורבים מהם בחרו שלא לחזור לקמפוס במשך הסמסטר ולסיים אותו בלמידה מקוונת מחשש לביטחונם האישי. אלה שבחרו להישאר בקמפוס ולקחת את מבחני סיום הסמסטר בקמפוס, נאלצו להקשיב להטרדות ואיומים במהלך המבחנים. אילנה לבקוביץ, סטודנטים באוניברסיטת קולומביה המזדהה כציונית שמאלנית, סיפרה שבמהלך מבחני הסיום שלה היא שמעה מפגינים פרו-פלסטינים צועקים מבחוץ שאין מקום לאף ציוני באוניברסיטה.
לאחר האירועים באוניברסיטת קולומביה, הטרנד של מחאת האוהלים הפרו-פלסטינית התפשט לאוניברסיטאות רבות נוספות ובסופו של דבר גם הגיע לאוניברסיטה בה אני לומד, אוניברסיטת נורת’איסטרן בבוסטון. בזמן מבחני סיום הסמסטר, התחילה מחאת אוהלים פרו-פלסטינית באזור Centennial Common שזה אחד מהאזורים המרכזיים בקמפוס. ההפגנה אורגנה ללא אישור האוניברסיטה.
כשראיתי את ההפגנות והאנטישמיות הבוטה באוניברסיטת בקולומביה בחדשות הייתי מאוכזב שזה המצב אליו הגיעו מוסדות החינוך באמריקה, אך לראות את סוג המחאות האלו מגיעות לקמפוס שאני לומד בו שינה את התגובה שלי ושל המון מחברי היהודים והישראלים באוניברסיטה מאכזבה לפחד.
הפגנת האוהלים הפרו פלסטינית באוניברסיטת נורת’איסטרן הייתה מפגן האנטישמיות הגדול ביותר שאני ראיתי במהלך שנתיי באוניברסיטה. במהלך המחאה, המפגינים חזרו שוב ושוב על סלוגנים אנטישמים כגון “From the River to the sea Palastine will be free” ו-“Resistance is Justified” שקוראים ומצדיקים טבח עם נגד העם היהודי בישראל. למרות תלונות חוזרות ונשנות מצידי ועוד מהמון סטודנטים יהודים בקמפוס שההפגנות מפריעות להם וצריכות להיות מפוזרות, כי הן לא מאושרות ומפרות את חוקי האוניברסיטה, כלום לא נעשה מצד ההנהלה.
רק לאחר תקרית חריגה בה מפגינים פרו פלסטינים צעקו מוות ליהודים, פוזרה ההפגנה יום לאחר מכן ונעצרו מעל 100 מפגינים. סגנית המנהלת של יחסי הציבור באוניברסיטה, Renata Nyul הוציאה הודעה לאחר המעצרים וטענה שההפגנה פוזרה לאחר שהמפגינים השתמשו בקללות אנטישמיות חמורות וכי רבים מהמפגינים לא היו סטודנטים אלא פעילים פרו פלסטינים מבחוץ. בתור סטודנט של נורת’איסטרן הייתי מאוכזב אבל לא מופתע מתגובת ההנהלה, ששוב בחרה לא לאכוף את חוקיה ולא להתייחס לרטוריקה האנטישמית שהסטודנטים הפרו פלסטינים מפיצים. עצוב ואף מפחיד שנדרשות קריאות גלויות של מוות ליהודים כדי שהאוניברסיטה תגיב ותאכוף את החוקים של עצמה.
אני את לימודיי כבר סיימתי ולמרות שבקמפוס כבר לא אהיה שנה הבאה, אני חושש היום יותר מתמיד לעתידם של הסטודנטים היהודיים והישראלים בקמפוס האוניברסיטה שלי והמון אוניברסיטאות אחרות באמריקה. אני ראיתי במו עיניי איך סטודנטים ואקטיביסטים פרו פלסטינים מפירים את חוקי האוניברסיטה בצורה ברורה וקוראים למוות של יהודים וישראלים בקמפוס כמעט ללא תגובה מהנהלת האוניברסיטה.
מניסיוני האישי כל פעם שהנהלת האוניברסיטה נחשלה לפעול, המפגינים רק הפכו לאלימים יותר ואנטישמים בצורה בוטה יותר. לצערי אני מאמין שאלא אם כן יהיה שינוי רציני בצורת החשיבה של הנהלת האוניברסיטה שלי ושל המון אוניברסיטאות אחרות, יתכן והאלימות המילולית נגד יהודים תסלים לאלימות פיזית וסטודנטים יהודים לא יהיו בטוחים בקמפוסים יותר.
לקריאת המאמר באתר מידה
