ב- 7 בפברואר פרסמה נור אלמסלמני מאמר שכותרתו “מדינה חסרת מדינה? פלסטין … לאן? ” בה היא קובעת כי “הפלסטינים מנסים ליישם תוכנית שלום עם הישראלים כבר זמן רב מאוד.” טענה זו אינה מתייחסת לעשורים הרבים שבהם ההנהגה הפלסטינית הסיתה לאלימות, תמכה בטרור והפיצה תעמולה אנטישמית.
מאז הקמתה בשנת 1959, מנהיגי פת”ח, המפלגה השולטת כיום ברשות הפלסטינית, קוראים באופן קבוע להשמדת מדינת ישראל ולגירוש כל היהודים הן מישראל והן מהשטחים הפלסטיניים.
קחו לדוגמא את דבריו של נשיא ומייסד אש”ף לשעבר, יאסר ערפאת, שייצג את הפלסטינים בבמה הגלובלית עד מותו בשנת 2004:
“לעולם לא נפסיק במאבק עד שנוכל לחזור הביתה וישראל תושמד … מטרת המאבק שלנו היא לשים סוף לישראל, ולא יכולות להיות פשרות או ויתורים … מטרת האלימות הזו היא חיסול הציונות בארץ ישראל בכל ההיבטים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים שלה … אנחנו לא רוצים שלום, אנחנו רוצים ניצחון. שלום בשבילנו פירושו הרס של ישראל ולא שום דבר אחר.”
במשך עשרות שנים תחת מנהיגותו של ערפאת, ערפאת קרא לפלסטינים למקסם את המוות והפגיעה בישראלים. כבר בשנת 1953, קבוצות פלסטיניות אלימות פנו באופן קבוע לכפרים יהודיים ותשתיות אזרחיות בישראל.
בתחילת שנות השמונים ראינו את עליית האינתיפאדות; שנים של אלימות וטרור חוזרים ונשנים המכוונים נגד ישראלים. בשנת 2000, התרחשה עליית הגל השני של האינתיפאדה. במהלך תקופות הטרור הללו נפצעו ונהרגו אלפי גברים, נשים וילדים חפים מפשע.
כשמחמוד עבאס נכנס לתפקידו כנשיא הרשות הפלסטינית בשנת 2005, הוא נשבע לקיים את המטרות המגונות הללו, תוך הגנה עליהן באופן מוחלט בפני האו”ם. מאז עלייתו לשלטון ראה העולם עלייה בהתקפות סוררות נגד יהודים. ביוני 2016, אמר הסולטאן אבו אל-עינין, יועץ עבאס וחבר הוועד המרכזי של פת”ח, במהלך ראיון לאתר החדשות הפלסטיני דוניה אל-ווטאן: “איפה שתמצא ישראלי, תשסע את גרונו,” ציטוט המשלים את מדיניות תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם, לפיה הרשות הפלסטינית משתמשת בסיוע הומניטרי בכדי לשלם משכורות לטרוריסטים ולבני משפחותיהם אם ישבו בכלא או נהרגו. למרבה הצער, השחיתות הנרחבת והתעללות בילדים עודדה את הפלסטינים בגילאי 15 להשתתף ולקחת חלק בפגיעה בישראלים.
“במשך עשרות שנים תחת מנהיגותו של ערפאת, ערפאת קרא לפלסטינים למקסם את המוות והפגיעה בישראלים.”
כשמדובר בשאלת השלום בין הרשות הפלסטינית לישראל, הוסיף עבאס לומר שהוא “נגד שיחות, משא ומתן, פגישות ונורמליזציה על כל צורותיה עם הכיבוש הישראלי.” רק כדי להיות ברור, “הכיבוש הישראלי” משמש לתעמולה של עבאס וההנהגה הפלסטינית הנוכחית לכל ישראל והשטחים הפלסטיניים.
זה לא הפרטנר לשלום שישראל זקוקה לו כל כך.
מלבד הסתה לאלימות, מפלגת פת”ח מעורבת גם בהפצת תעמולה אנטישמית באמצעות רשתות חברתיות ולא עושה דבר כדי למתן את מאות ההערות האנטישמיות שהשאירו חסידיה. בשנת 2019, הם פרסמו סרטון המכחיש את השואה וטען כי “השבט היהודי” הקים גטאות בכוחות עצמם בכדי ליצור הפרדה מהגועל של הגויים. הסרטון אפילו טען שהיהודים עבדו יחד עם הנאצים כדי לשרוף יהודים אחרים כדי להרוויח כסף.
אפילו אתרי ממשל הרשות הפלסטינית מלאים בתעמולה אנטישמית. בשנת 2016, פרסם אתר נציבות המידע והתרבות של פת”ח את דמותו של יהודי חרדי עם האף הארוך, עם דגל ישראל על זרועו, כשהוא מדליק פצצה המכילה מוסלמים סונים ושיעים, המפוצצים אחד את השני. האף המוכר והרעיון שיהודים שולטים בעולם הם סטראוטיפים אנטישמיים נפוצים.
קיימת דחייה עקבית ומתמשכת של הפלסטינים כלפי כל יוזמות השלום עם ישראל. תומך אנטי-ציוני מרכזי, הוא חאג’ אמין אל-חוסייני, לאומני ערבי-פלסטיני מתקופת השואה, שגיבה אלימות נגד היהודים, ארגן הפגנות אלימות וקרא ללא הרף לגירוש היהודים בלבנט (אזור סוריה, לבנון וישראל). ממשיך דרכו, המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, ייסד את פת”ח למען המאבק ל-“שחרור פלסטין,” וקרא באופן לא מתנצל להשמדת ישראל ולגירוש כל היהודים, וסירב לשמור על הסכמי אוסלו, הסכמי שמירת השלום והביטחון. המנהיג הנוכחי, מחמוד עבאס, המשיך בדפוס השנאה הזה, וסירב בגלוי להכיר בקיומה של ישראל, לממן טרור ולהתרחק משולחן המשא ומתן בשנת 2008 ולאחרונה, בשנת 2020.
שאלתי היא: מתי ההנהגה הפלסטינית תקבל את זכות קיומה של ישראל? מתי הם יבחרו לקיים מדינה משלהם ולחיות בשלום, ולא באינספור ניסיונות לניקוי אתני של קהילות יהודיות במזרח התיכון? מתי הם יפסיקו לקרוא לטרור ולהפיץ תעמולה אנטישמיות?
פורסם במקור באנגלית באתר: The Scarlet.
ניתן גם למצוא את הגרסה האנגלית באתר שלנו כאן.
נכתבת באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2019-2020 מוניקה סייגר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
