אפריקאים למען השלום הוא ארגון המורכב מסטודנטים אקטיביסטים בעיקר דרום אפריקאים, שחוו אפרטהייד ומצוקה במדינות שלהם ושואפים לעשות שינוי במדינות אחרות. מטרתם היא לספק “את נקודת מבטם הייחודית לדיון העולמי בנושא שלום ויציבות באפריקה ובעולם כולו”, כאמור באתר האינטרנט שלהם.
משיח על התרחשויות במצב הנוכחי בוונצואלה ועד ניסוח עצומות הקוראות בתוקף לסיום העבדות המתמשכת בלוב, “המועדון הישראלי שלי”, עמותת הסטודנטים הישראלים באוניברסיטת ג’ורג’ מייסון, עמד לארח הרצאה בהשתתפות “אפריקאים למען השלום” בתמיכת CAMERA בקמפוס במהלך השבוע הבינלאומי השנתי של האוניברסיטה, שמוקדש לחגיגת המגוון הסטודנטיאלי בגוף הסטודנטים, לפני פרוץ נגיף הקורונה.
אפריקאים למען השלום ידועים כפעילים לקידום זכויות המדוכאים בתחומים רבים. המשימה שלהם היא “להיות כוח לדיאלוג אזרחי עצמאי ולפתרון סכסוכים”, ועבודתם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני עושה בדיוק את זה. רבים מפעיליהם מסתובבים ברחבי העולם ומדברים על הבעייתיות ועל הפגיעה בהשוואת האפרטהייד שהיה בדרום אפריקה למצב בישראל ובשטחים בשליטת פלסטינים, וכיצד תנועת ה- BDS משתיקה באופן פעיל פתרון לקונפליקט.
פעם אחר פעם, ישראל מואשמת בהאשמות רבות על ידי פעילים בעלי כוונות טובות שנקלעו למערך המידע השגוי או ארגונים שרוצים בהשמדת ישראל. תנועת ה- BDS היא אחת המאשימות המובילות בטענה השגויה הזו. בהשוואה של ישראל לאפרטהייד, BDS טוענת שהיא מקבלת השראה מתנועת האנטי-אפרטהייד בדרום אפריקה.
עם זאת, קבוצות רבות, כולל הליגה נגד השמצה, אפריקאים למען השלום ואפילו הממשלה הגרמנית, גינו את האנלוגיה הזו ואת ה- BDS עצמו והצביעו על כך שפעילי ה- BDS לעיתים קרובות אף פועלים מעבר לרק הטלת סנקציות על עסקים ישראלים. פעילים החרימו עסקים יהודיים שאינם ישראלים, התנכלו לפרופסורים וסטודנטים יהודים וישראלים, תמכו וקראו להשמדת ישראל כמדינה יהודית, ואף הרחיקו לכת והטרידו ידוענים יהודיים וסטודנטים יהודים בעלי קשרים עם ישראל.
לאחר ביקור באזור, קלס מוקגומול, ראה את העובדות בעצמו ממקור ראשון. הוא חבר באפריקאים למען השלום וחבר לשעבר ב- BDS דרום אפריקה, והצהיר כי הוא “הבין שהאנלוגיה של האפרטהייד בישראל פוגעת בזכר האפרטהייד, בדיוק כמו שאפשר לפגוע בזיכרון השואה או בעבדות באופן דומה … כפעיל BDS לשעבר, אני מעודד את הפעילים ב- BDS לא להאמין בעיוורון לכל מה שהתנועה אומרת כי אם אתה מקבל את התעמולה שלהם, אינך תורם לשלום, אלא לשפיכות דמים מיותרת נוספת. “
לא רק מוקגומולה טוען כך. פעיל “אפריקאים למען השלום”, טשדיסו מנגופ, הצהיר במאמר אחר, “… כאדם שחור, שעברו הכואב משמש תמיד כהערת שוליים על ידי אחרים. אל תבינו אותי לא נכון, יש הרבה דברים שלדעתי ישראל הייתה צריכה לפעול אחרת, אבל זו תמימות מגוחכת להשוות את ישראל למדינת אפרטהייד”. נקולקו נקוסי מוסיף כי “מי שמיישם את המונח ‘אפרטהייד’ על המבוי הסתום הישראלי-פלסטיני, אשם בהנצחת אותה גניבה [ניכוס], בכך שהוא מכחיש את הייחודיות של הגזענות והשנאה שעימם התמודדנו, והתגברנו בהרבה דם ודמעות. “
כאשר מופנים האשמות אפרטהייד נגד ישראל, זה מזלזל במשמעות של האפרטהייד בעבר ובפירושו כרגע. הקונפליקט הפלסטיני והערבי-ישראלי בישראל ללא ספק אינו דומה לחוויה הדרום אפריקאית השחורה. בישראל ערבים-ישראלים הם אזרחים מן השורה עם אותן זכויות כמו אזרחי ישראל היהודים, וישנם הרבה שירותים חברתיים בחסות הממשלה, מלגות וארגונים הפועלים באופן פעיל לשיפור החוויה הערבית-ישראלית.
בשטחים הפלסטיניים, הרשות הפלסטינית וחמאס גורסים כי הם ממשלה עצמאית המופרדת מישראל ושולטים על תשתיות, מוסדות חברתיים ועוד, וככאלה לוקחים אחריות על הפלסטינים בהקשר זה. מחסומי ביטחון הוצבו במקור למטרות ביטחון עקב טרור נגד אזרחים ישראלים.
“כאשר מופנים האשמות אפרטהייד נגד ישראל, זה מזלזל במשמעות של האפרטהייד בעבר ובפירושו כרגע.”
ישראל והשטחים שבשליטת הרשות נתפסים כשתי ישויות נפרדות, ובעוד שיכול להיות שיש לישראל אחריות מסוימת על אזורים ספציפיים (למשל, תשתיות במזרח ירושלים, ביטחון משותף בחברון), אזרחים פלסטינים אינם אזרחים ישראלים ולכן הם אינם חווים “אפרטהייד”.
חשוב ביותר להקשיב לנקודת מבטם של דרום אפריקאים על השימוש במילה אפרטהייד, שכן זו המילה שלהם (פשוטו כמשמעו, “אפרטהייד” פירושו “נפרדות” באפריקאנס), כך נהגו לתאר את הדיכוי ועוולות הייחודיים שנעשו לאנשים שלהם. שימוש במילה זה כנשק למטרות פוליטיות אחרות הוא, במילים של פעילים אלה, פוגע, אינו ראוי ובעייתי, ויש לקדם את ההבנה הזו.
אפריקאים למען השלום, באמצעות עבודת ההסברה שלהם, שואפים לחלוק את הידע הזה ולהגביר את המודעות לעוול זה; אחרי הכל, כשמשתמשים בטענות לאפרטהייד בצורה לא נכונה או בצורה מניפולטיבית, היא לא רק מזלזלת בחוויה הדרום אפריקאית תחת האפרטהייד, אלא גם מעוותת את האתגרים בפועל העומדים בפני הפלסטינים.
פורסם במקור באנגלית באתר: Jns.org
נכתב באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2019-2020 מקאנה בייטס. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English