אובדן התמימות: זכויות בינלאומיות של ילדים באזורי מלחמה

אפשר היה לחשוב שבשנת 2020, רוב האנשים יסכימו שיש משהו מיוחד בתמימות של ילדים שצריך לגונן עליה ולשמר אותה זמן רב ככל האפשר. כמה אמהות ואבות לוקחים את הרעיון הזה צעד אחד קדימה בכך שהם לא מאפשרים להם לעשות שום דבר מחשש שייפגעו, ויש הורים אחרים שהם ההפך הגמור – אלה שמעודדים בחום את ילדיהם או קרוביהם לסכן את עצמם בסכנה. ולשם כך, חלקם אף מוסרים להם אקדחים, סכינים, רצועות עליהם פצצות ומוכרים אותם כמגן אנושי.

בשנת 1989 האומות המאוחדות אימצו ואישרו את האמנה לזכויות הילד, אשר נועדה להגן על ילדים בכל רחבי העולם מפני שימוש לרעה בזכויותיהם. חלק מהזכויות הללו הם איסור על כניסה של ילדים עד גיל 15 לאזורי מלחמה; והממשלה אחראית ללמד ילדים והוריהם זכויות אלה; ומחובתה של התקשורת לא ללמד ילדים נושאים שיסבו להם נזק.

יש לנו את החוקים, כמו גם את הרעיונות, להגנה על ילדים מפני התעללויות אלה. אם כן, כיצד מעודד ילדים פלסטינים רבים לרצוח מגיל ינקות דרך השירים שהם שרים, תכניות הטלוויזיה שהם צופים בהם ומחנות הקיץ שאליהם הם הולכים? שיר פופולרי כזה כולל את המילים, “… עם הגוף המדמם גורם מוות, מוות, מוות. חיילי מוחמד החלו לחזור. תהיו מוות אדום. “

בארצות הברית ילדים צופים בתוכניות כמו “רחוב סומסום”, המלמד את הילדים כיצד לספור, איך לאכול בריא, איך לשתף ואיך להיות חבר טוב, אלה כלולים בין שאר הנושאים המתאימים לילדים. מארח הטלוויזיה הוותיק פיל דונהיו, שהיה בעבר אורח ב”רחוב סומסום”, אמר” זה רחוב סומסום. מקום בו אנשים, ציפורים ומפלצות חיים כולם בהרמוניה מושלמת. “

” תכניות הטלוויזיה של הילדים המנוהלות על ידי חמאס ברצועת עזה מטיפות לשנאה ולאלימות ומפארות את המוות. “

תכניות הטלוויזיה של הילדים המנוהלות על ידי חמאס ברצועת עזה מטיפות לשנאה ולאלימות ומפארות את המוות. באחת התוכניות הופיעו נכדיה של אום נידה, אישה שחגגה את התאבדותם של שלושת בניה המחבלים. הנכדים שלה עלו לשיר “ג’יהאד מעניק לך גאווה ותהילה כשאתה הופך לקדוש.” אחד מהם אמר גם לצופים הצעירים, “עלינו להקריב את חיינו.”

במקרה אחר של שטיפת מוח, הוצגו לילדי המחבלת המתאבדת סרטון מוזיקלי של שחזור מקרה ההתאבדות של אמם. מילות השיר אמרו, “אמא מה את נושאת בזרועותייך במקום אותי? האם זה צעצוע או מתנה … במקומי את נושאת פצצה בידיים שלך. רק עכשיו אני יודע מה היה יקר יותר מאיתנו. ” לאחר שהאם הורגת את עצמה – ובתה מגלה בטלוויזיה – הילדה הקטנה (בת פחות מחמש) הולכת למגירה שבה נמצאות הפצצות של אמה, והשיר מסתיים ב”אני הולכת בדרכי של אמי”.

ישנם יותר מ- 10,000 ילדים פלסטינים המגויסים מדי שנה על ידי חמאס כדי להצטרף לארגון השמדה, המוכר כקבוצת טרור על ידי ה- FBI, וארגונים רבים אחרים בארצות הברית ומחוצה לה. במחנות אימוני הטרור שלהם מעבירים לילדים “אימונים צבאיים, תרגילי ירי, לחימה יד ביד ולימודי דת.” המורים אומרים לילדים צעירים לשיר “אנו נקריב את נשמתנו ואת דמנו למענך, אל אקצה!” במקום עיטורי אמנות על קירות המחנות הללו, מוצגות תמונות ממוסגרות של מחבלים מתאבדים. בקליפ ממחנה הקיץ “Vanguards of Liberation”, מנהיגי הדת של חמאס אומרים: “בני נוער אלה מסיירים במקום זה ומסתכלים סביבם, מביטים במנהיגים הגדולים, שהקריבו את נשמתם כקדושים בג’יהאד למען אללה, מנהיגים אשר היו מודל לחיקוי שלהם”.

המוח של הילדים לא מפותח מספיק כדי להבין את מושג הסכנה, וזו הסיבה שלעתים קרובות הורים צריכים להסביר את חומרתם של מצבים מסוימים לילדם. חמאס מנצל את טבעם התמים של ילדים ובאמצעות שימוש במניפולציות למען קידום אידיאולוגיות קיצוניות, מביאים אותם לפגיעה, מבלי שהם אפילו יבינו את חומרת המצב. שטיפת מוח זו של הילדים גורמת להם להאמין שרווחתם הגופנית – חייהם – אינם חשובים. תחת המסר שכמות המוות שהם יכולים לגרום קובעת את הערך שלהם.

ב-12 בפברואר היה היום הבינלאומי נגד שימוש צבאי בילדים. ההתעללות צוינה; קמפיין בינלאומי שנלחם למען זכויותיהם של ילדים פלסטינים זה עתה הסתיים ונמשך בין התאריכים 18-24 בפברואר. לכולנו יש זכויות, בין אם אנו מודעים להן ובין אם לא.

פורסם במקור באנגלית באתר: Jns.org

נכתב באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2019-2020 צביה וורונקר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.

.Click here to read the article in English