תמונה: משרד החוץ \ ויקישיתוף
כאן בפינה הקטנה והנעימה שלנו במזרח התיכון, אנחנו לעתים קרובות מגנים עוולות אנטי-ישראליות שקורות באוניברסיטאות ברחבי העולם, ולא בכדי. עוולות אלה גוברות בהתמדה במשך שנים, וממשיכות לאיים על סטודנטים יהודים וציונים. עם זאת, כאן ממש בחצר האחורית שלנו, קיים מבצר שמפיץ מידע מוטעה המהלל טרור, שאינו מתעמת כמעט עם האופוזיציה: אוניברסיטאות ישראליות.
האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה כולן שותפות לתופעה הזו.
לדוגמא, בשנת 2019 תא הסטודנטים של מפלגת חד”ש באוניברסיטה העברית הקדיש רגע של דממה לזכרו של סמי אבו דיאק, שהורשע על ידי ישראל ברצח איליה קריביץ במהלך האינתיפאדה השנייה. ממש בחודש שעבר פרסם אותו תא הסטודנטים סרטון שהופנה לחיילים בצבא ההגנה לישראל הלומדים בקמפוס, וטוענים כי הם מסתבכים כביכול בפשעים נגד האנושות שנגרמו לפלסטינים מאז הנכבה (“קטסטרופה” של הקמת ישראל המודרנית של ימינו) של 1948, ויש להתעמת איתם. פרט להאשמות הכוזבות שהופיעו בסרטון (כמו צלפים ישראלים המוצבים בגג האוניברסיטה, שנחשפה באופן אירוני רק על ידי תא חד”ש), הסרטון העמיד את הסטודנטים החיילים בקמפוס בסכנה כ’מטרות חיות’. וכן, הסרטון גם הופץ על ידי מפלגת חד”ש עצמה.
“קיים מבצר שמפיץ מידע מוטעה המהלל טרור, שאינו מתעמת כמעט עם האופוזיציה: אוניברסיטאות ישראליות.”
בצפון בחיפה – עיר שהיא מודל לדו-קיום – הקדישו הסטודנטים גם דקת דומיה לזכר טרוריסטים. ב- 2012, במקום לזכור את שלושת הישראלים חפים מפשע שנהרגו מירי טילים מעזה, החליטו 30-40 סטודנטים מאוניברסיטת חיפה לעמוד לזכרו של אחמד ג’עברי, מפקד הזרוע הצבאית לשעבר של חמאס שנהרג יום לפני כן.
בחזרה לכיוון חופי הים של תל אביב, סטודנטים באוניברסיטת תל אביב תמכו בגלוי במחבלים. באפריל, הנציגות של תא הסטודנטים של מפלגת בל”ד ציינו את “יום האסירים הפלסטינים” בגילויי הזדהות עם אסרא ג׳אביס, שנכלאה לאחר שניסתה לרצוח שוטרים ישראלים עם מכונית תופת בשנת 2015. על פי העיתון הישראלי מקור ראשון, אותה קבוצה סייעה להביא את המחזה “שיבה לחיפה” לקמפוס שלהם, המבוסס על רומן של מנהיג בחזית העממית לשחרור פלסטין, ע’סאן כנפאני. במקרה אחר, סטודנטים קטעו שיחה על ידי מרצה מצרי בקמפוס, תייגו אותו “בוגד”, “רשע” ו”משתף פעולה עם הנורמליזציה של ישראל”, בגלל שהוא מרצה באוניברסיטה ישראלית, למרות שהם עצמם לומדים באותו מוסד (האירוניה חוגגת).
קבוצה נוספת הפעילה בקמפוסים בישראל וברחבי העולם הם ארגון שוברים שתיקה, בעלת טענות לא מוכחות ולא מאומתות על ידי חיילי צה”ל ממורמרים המציגים את ישראל כתוקפנית המבצעת פשעי מלחמה. חבריה משתפים פעולה עם פעילי BDS, ועדותם צוטטה על ידי אנטישמים כהוכחה שישראל מתעסקת ב”טרור, משטר האפרטהייד, רצח אכזרי והרג אזרחים חפים מפשע,” לפי המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים (NGO Monitor). בשנת 2016 המחלקה ללימודי המזרח התיכון של אוניברסיטת בן-גוריון העניקה לקבוצה את פרס ברלסון להבנה בין יהודים וערבים, אך למרבה המזל נשיא האוניברסיטה חזר בו מההחלטה.
תהיו בטוחים שאירועים בעייתיים אלו אינם מובלים אך ורק על ידי סטודנטים, אלא גם על ידי אנשי סגל אקדמאיים.
על פי אתר המפלגה הקומוניסטית בישראל, בשנת 2018, מאות מרצים ישראלים להשכלה גבוהה הגישו עתירה המגנה את מה שהיא מתארת כמשטר “מדכא”, “גזעני” ו”פשיסטי” של ישראל מעבר לקו הירוק. בשנת 2019, חתמו 43 פרופסורים ישראלים על מכתב פתוח שהפציר בפני האספה הלאומית הצרפתית לטרפד החלטה המציינת את האנטי-ציונות כאנטישמיות. בנוסף, הקבוצה “חרם מבפנים”, שהוקמה על ידי ד”ר קובי סניץ ממכון וייצמן, הפעילה לחץ על להקת הרוק “פיקסיז” שגרם להם לבטל את הופעתם בשנת 2010 בישראל, ולקחו קרדיט על ביטול ב-2011 של כוכבת הפופ הצרפתית ונסה פאראדי.
אפילו הקורסים בקמפוסים בישראל בעייתיים. בדיווח בפייננשל טיימס משנת 2010, הסביר טוביאס באק על מחקר שערך המכון לאסטרטגיות ציונית שמצא כי הרוב המכריע של המחלקות הסוציולוגיות בישראל מחזיקות ב”הטיות אנטי-ציוניות חמורות”. המחקר זיהה 146 אזכורים למקורות ציוניים בסילבוסים, לעומת 440 אזכורים למקורות אנטי-ציוניים.
בעוד שנכון לקהילה הפרו-ישראלית להתמקד בעיקר במוסדות מחוץ לישראל, בשום דרך אי אפשר להתעלם מהקמפוסים בישראל. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שמידי שנה ישראל היא ביתם של אלפי סטודנטים בינלאומיים, (12,000 בשנת 2019) שיכולים להיות מושפעים לרעה על ידי תעמולה ומידע שגוי.
אם האירועים האמורים היו מתרחשים בקמפוסים אמריקאים או אירופיים, היינו עושים מהומה ובצדק. עלינו להגיב באופן דומה כאשר הם מתרחשים בישראל. עלינו לקדם סביבת קמפוס חזקה, כנגד פרופסורים מוטים וקבוצות סטודנטים עוינות התומכות בטרוריסטים, והכי חשוב, לדאוג להפצת האמת בקמפוסים בישראל.
איתן פישברגר הוא יועץ הקמפוסים של CAMERA בקמפוס בישראל, ומתמחה לשעבר במשלחת הישראלית לאו”ם בניו יורק. מאמריו פורסמו על ידי “הג’רוזלם פוסט”, “Daily Wire”, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ועוד.
פורסם במקור באנגלית באתר: jns.org
נכתב באנגלית על-ידי יועץ הקמפוסים של CAMERA בישראל, איתן פישברגר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English