Photo: Hoshvilim/Wikimedia Commons
סטודנט ערבי-ישראלי המשבח את הנורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי? חס וחלילה, לדברי כמה סטודנטים עוינים באוניברסיטה העברית בירושלים.
“הסכמי אברהם” שנחתמו בחודש שעבר על ידי ישראל, בחריין ואיחוד האמירויות זכו לשבחים רבים מצד הקהילה הבינלאומית על כך שהם סוללים את הדרך לגבי פתרון בעיות במזרח התיכון, וזה מהווה צעד ראשון לקראת שלום אזורי מזה 25 שנה.
גם רבים מאזרחי ישראל הערבים התלהבו מההסכם, כולל פואד (שם משפחה לא צוין מטעמי בטיחות), סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים וגם עובד במשרדו של נשיא המדינה. לאחר שהוא שיבח את ההסכמים, פואד ספג הטרדות פוגעניות מצד לוחמי מקלדת רבים, שחלקם סטודנטים באוניברסיטה.
בהוראת האוניברסיטה עצמה, הוצג פואד בסרטון בן 45 שניות מברך את “הסכמי אברהם” וקרא לשיתוף פעולה אקדמי בין שלוש המדינות.
מיד עם שיתוף הסרטון בדף הפייסבוק של האוניברסיטה פורסמו תגובות רבות של סטודנטים ערבים-ישראלים, שחלקם תייגו אותו כבוגד וכאנטי-פלסטיני, תוך שימוש בשפה פוגענית מאוד. אפילו עוזרת הוראה באוניברסיטה כתבה: “אני לא מבינה מי נותן לבחור מטמרה [עיר בישראל] לדבר ככה. זהו מראה עוצר נשימה הבוקר. ממש מביש, ממש ממש מביש.”
כל זאת מעורר תדהמה, אך לא יוצא דופן ברשתות החברתיות בעידן הפוליטי שלנו, שנהייה אגרסיבי יותר ויותר. עם זאת, מרגע שפואד ראה איום בין התגובות על הסרטון, והתחיל לקבל איומים בהודעות פרטיות המכוונים אליו ואל משפחתו, הוא ביקש שהאוניברסיטה תסיר את הסרטון מדף הפייסבוק. והאוניברסיטה מיד נעתרה לבקשתו.
“כל הסטודנטים באוניברסיטה העברית ראויים להשמיע את דעתם ולא להתייסר בגלל זה. כאשר סטודנטים מוטרדים או מאוימים בגלל דעותיהם, על האוניברסיטאות לגנות זאת באופן מידי.”
למרות שפואד עלה על הכוונת על ידי סטודנטים אלה, עדיין לא ברור מדוע הם היו כל כך תקיפים. האם זה בגלל שפואד הזמין אקדמאים מאיחוד האמירויות ובחריין לשיתוף פעולה אקדמי עם מוסד ישראלי? האם הם מתנגדים לנורמליזציה עצמה? או אולי הם היו נסערים מכך שפואד תומך בגאווה בשלום עם ישראל, ועובדה זו אינה מסתדרת עם ההנחה השגויה שערביי ישראל לא מקבלים את קיומה של ישראל? לעולם לא נדע.
לטענת פואד, מה שמייאש במיוחד בכל המקרה הזה הוא העובדה שמאז שנרשם לאוניברסיטה העברית, הוא התמסר לשילוב ערביי מזרח ירושלים באוניברסיטה באמצעות עבודתו במחלקת השיווק, ובהתנדבות סיפק ייעוץ אישי לסטודנטים חדשים והיה גם מורה פרטי. “אני פשוט לא מבין איך אנשים יכולים להיות כל כך מלאי שנאה”, ציין פואד. “הייתי המום מכמות ההערות הקיצוניות שהופנו אליי, שנובעות בבירור מריקבון תרבותי עמוק. זה האיום הגדול ביותר על השלום”.
לאחר פניות חוזרות ונשנות, הגיבה דוברות האוניברסיטה:
“הסטודנט הצטלם לסרטון בהתנדבות ובנפש חפצה ואף חתם על טופס ההסכמה לצילום ושימוש בסרטון. ככל סרטון עם משמעויות פוליטיות, הסרטון צבר תגובות חיוביות וגם שליליות. גורמים באוניברסיטה עקבו אחרי תגובות אלו והיו בקשר עם הסטודנט באופן שוטף.
מבין התגובות בעלות האופי השלילי, תגובה אחת היתה בעלת אופי מאיים. לבקשתו של הסטודנט, לאחר קבלת התגובה הפוסט והסרטון הוסרו מהרשת החברתית, על מנת ‘להנמיך להבות’ ולטובת ביטחונו של הסטודנט.”
האוניברסיטה לא גינתה את ההטרדות שמהן פואד סבל, ולמעשה הצדיקה את ההטרדה כביטוי פוליטי צפוי, לא התייחסה להערה המאיימת שהעלתה עוזרת ההוראה באוניברסיטה שלהם, ואפילו לא עודדה את זכותם של סטודנטים ערבים להביע את דעתם בחופשיות ללא פחד מנקמה.
בנוסף, דוברות האוניברסיטה לא הוסיפה גינוי להצהרה שלהם גם אחרי שעודדו לעשות זאת על-ידי כותב מאמר זו. כישלון זה מסמן לסטודנטים התומכים בנורמליזציה שהם אינם יכולים לסמוך על האוניברסיטה העברית שתגן עליהם מול איומים אלימים והפחדות. וגרוע מכך, זה נותן אור ירוק לסטודנטים להטריד סטודנטים אחרים.
כל הסטודנטים באוניברסיטה העברית ראויים להשמיע את דעתם ולא להתייסר בגלל זה. כאשר סטודנטים מוטרדים או מאוימים בגלל דעותיהם, על האוניברסיטאות לגנות זאת באופן מידי. הנהלות אוניברסיטאות ישראליות צריכות להבטיח כי הן מטפחות סביבה המעודדת חופש ביטוי, במיוחד עבור סטודנטים מהקהילה הערבית-ישראלית שיש להם את הביטחון ואת האומץ לדבר בשם השלום.
פורסם במקור באנגלית באתר: Jerusalem Post
נכתב באנגלית על-ידי יועץ הקמפוסים של CAMERA בישראל, איתן פישברגר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English
