ב-5 ביולי, “המחנך” נמרוד עברון וקבוצות נוספות הכוללות את קינגס קולג’ לונדון “אקשן פלסטין” קיימו דיון וירטואלי שאירח את יהודי אתיופיה בישראל במטרה למסגר את החוויה שלהם כחלק מ”מאבק עולמי נגד אי צדק גזעני” שהובל לאחרונה על ידי תנועת BLM (Black Lives Matter).
הנואמת המרכזית הייתה אפרת ירדאי, מרצה באוניברסיטת תל אביב ודמות מובילה באקטיביזם של אתיופים בישראל.
היה ברור מתחילת המפגש כי עברון מתכוון להטעות את פני המציאות האמיתית בחברה הישראלית ולמסגר אותה כמפעל קולוניאליסטי ערמומי. הוא הנחה את הדיון באמירות כמו “ישראל היא תרבות אירופאית לבנה” ו”ישראל היא חברה סופרמקסיסטית לבנה”. זה לא אמור להפתיע שכן עברון הוא המנחה של “קורס הכיבוש 101” שמתהדר בכך שהוא לא מתכוון להיות “מאוזן” או “שווה” ל”שני הצדדים” בתולדות הסכסוך הערבי-ישראלי.
ירדאי תומכת בנרטיב הקיצונית של עברון כשהיא מציעה כי “נמאס לאתיופים להיחשב כאנשים שצריכים להיות אסירי תודה ל ‘מושיעיהם הלבנים’ על כך שהם בקושי נחשבים יהודים.” הרטוריקה שלה היא ניסיון רדיקלי קלאסי להכליל קבוצות זהות שלמות כבעלות חוויה משותפת אחת ואג’נדה פוליטית, פשוט משום שהן אינן “לבנות”, ומחזקת את המיתוס שלפיו יהודים שלא אתיופים מקבלים פריבילגיה מהיותם “לבנים”. היו הרבה התנגשויות בין המסורת הדתית באתיופיה לבין יהדות ישראל, אך בדרך כלל זה קשור לסגולות תיאולוגיות ולא לגזענות. בני העדה האתיופית בעלי תפקידי מפתח בפוליטיקה, במוסדות דתיים, בבידור, ובכל זאת, עברון וירדאי בכוונה הציגו דרך עדשה צרה אירועים של דיכוי גזעני כדי להעביר מסר אחד שישראל היא מרושעת.
באשר לשאלה “מדוע המאבק האתיופי לא שותף למאבק הפלסטיני?” ירדאי השיבה כי האתיופים חוששים שייחשבו לחבלנים עם ההתייצבות לצד האקטיביסטים הפלסטיניים. נראה כי התשובה האמיתית לשאלה היא שבכל רחבי ישראל הקהילה האתיופית תומכת באופן גורף בזכות קיומה של מדינת היהודים, והוכחה לכך היא בנתוני הגיוס הגבוהים של בני העדה האתיופית בצבא ההגנה לישראל.
“היה ברור מתחילת המפגש כי עברון מתכוון להטעות את פני המציאות האמיתית בחברה הישראלית ולמסגר אותה כמפעל קולוניאליסטי ערמומי.”
מדוע שהקהילה האתיופית הציונית תמצא סיבה משותפת ל”מאבק הפלסטיני”, המנסה בעקביות להיאבק באלימות בציונות ובישראל? היה ברור שמטרת דיון זה היא לא לזהות סוגיות גזעניות נגד אתיופים ישראלים, אלא ליצור ברית דמיונית בין קהילות כדי לעשות דמוניזציה של ישראל כפרויקט גזעני, שפשעיו מחייבים בריתות של כל מי שאינו מהווה רוב בחברה הישראלית. משתמע לאורך כל האירוע כי יחד עם אתיופים, ערביי ישראל מתמודדים עם דיכוי גזעני בלתי פוסק, אף כי לא הובאה שום הוכחה לטענה פרובוקטיבית זו.
עם זאת, ההיסטוריה של אתיופים בישראל היא מורכבת. “מבצע משה” (1984) ו- “מבצע שלמה” (1991), בהם חילץ צה”ל יותר מ-20,000 יהודים אתיופים מפני רעב ומלחמת אזרחים במזרח אפריקה, שימשו כאבני דרך לקהילה האתיופית בישראל. כפי שתיארה ירדאי, הדיונים לקראת השיחה לא היו תמימים בתמיכתם בהגירה האתיופית. כתבת בהסתדרות הציונית העולמית מלכה ריימיסט, למשל, התלוננה “שההשקפה של האתיופים היא כמו של ילדים”. עם זאת, ממשלת ישראל ערכה את משימות החילוץ, והעולים האתיופים זכו לקבלת פנים משמחת של אלפי ישראלים.
ירדאי ציינה גם אירוע בשנת 2015 בו שני שוטרים ישראלים תקפו ועצרו ישראלי אתיופי במדי צה”ל כעדות לשחיתות הגזענית העמוקה של ישראל. היא השמיטה כיצד האירוע עורר זעם, ושהשוטרים המעורבים פוטרו, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פגש באופן אישי את החייל המותקף והצהיר כי “ישראל אינה יכולה לקבל גזענות”.
משתתף נוסף, גלין סעקר, מזכיר קבוצת “היהודים למען העבודה” של מנהיג מפלגת העבודה הבריטית ג’רמי קורבין לשעבר. טען בתגובתו כי “הלובי הישראלי לא מאפשר לבקר את הציונות מחשש להיקרא אנטישמי.” בשנת 2017 הוא הגן על דבריו של ראש עיריית לונדון לשעבר, קן ליווינגסטון, שטען ש”היטלר תמך בציונות”, ו”שטעות האמיתית” של ליווינגסטון הייתה כישלונו לצטט את אדולף אייכמן באופן שתומך בנקודה שלו.
ירדאי צדקה שצריך להדגיש את הדאגות העומדות בפני אתיופים ישראלים. עם זאת, מקרים של אפליה ואי-שוויון אינם עדות לחברה חסרת סובלנות לחלוטין, והם גם אינם סיבות להרוס את הציונות או את ישראל אלא להמשיך ולשפר אותה. משאבים משמעותיים מושקעים בקידום שוויון הזדמנויות לכל הישראלים – כולל אתיופים. במאי 2020 הפכה פנינה תמנו-שטה לשרת הקבינט הראשונה ילידת אתיופיה והיא מנסחת תכניות לאפשר עליות נוספות של אתיופים לישראל.
מההערות האנטישמיות של כמה מהמשתתפים עולה כי האירוע לא עסק בדיונים על פתרונות להרמוניה גזעית. נהפוך הוא, זה היה ניסיון לקטלג את ישראל כחברה גזענית על ידי קשירת אלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במסגרת אידיאולוגיה אינטרסקשונלית, פגומה מיסודה, ואנטי-ציונית.
פורסם במקור באנגלית באתר: jns.org
נכתב באנגלית על-ידי שותפת קאמרה בבריטניה, ג’ורג’יה גילוהי. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English