IHRA מיכל קוטלר-וונש, שליחת ישראל המיוחדת למאבק באנטישמיות, נואמת בכנס בתל אביב בנושא אימוץ הגדרת
.על ידי מוסדות אקדמיים ישראליים. בדצמבר 2024.
, 18 קרדיט: דרור סיטקוהל
24 ‘מכללות להשכלה גבוהה בישראל מתכוונים לאמץ את ההגדרה העולמית המוכרת לאנטישמיות שהוצגה על ידי ‘הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) עם קבלת הנשיאות של הארגון על ידי ישראל, כך אמרו השבוע גורמים ישראלים.
המהלך מגיע בעקבות פרץ של אנטישמיות ברחבי העולם שהגיע בעקבות מתקפת חמאס בדרום ישראל בשנה ב- .2023.
ההגדרה הלא מחייבת מבחינה משפטית של אנטישמיות אומצה בשנת 2016 על ידי IHRA, ארגון בין-ממשלתי המורכב מיותר מ-40 מדינות השואף לקדם חינוך ומודעות לשואה ברחבי העולם.
הארגון מגדיר אנטישמיות כ”תפיסה מסוימת של יהודים, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים רטוריים ופיזיים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים יהודים או לא יהודים ו/או רכושם, כלפי מוסדות קהילה יהודיים ומתקני דת”.
יותר מ-1,200 גופים ברחבי העולם, כולל מחלקת המדינה של ארה”ב, הכירו רשמית בהגדרה.
עד היום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב בבאר שבע היא האוניברסיטה הישראלית היחידה שאימצה את ההגדרה.
“במדינת ישראל, שבה הישראלי הממוצע שחי במדינה יהודית לא חווה אנטישמיות במובנה המסורתי, ההבנה שאנטישמיות נותרה אתגר כמעט ולא הייתה קיימת לפני ה-7 באוקטובר”, אמרה ביום ראשון מיכל קוטלר-וונש, שליחת ישראל המיוחדת למאבק באנטישמיות, ל-JNS.
“טבח ה-7 באוקטובר והתגובות לו, כולל שתיקה, הכחשה והצדקה של הפיגועים, הסירו מסכות רבות וחשפו כי הם מונעים על ידי אותה אנטישמיות ממש.”
“זה כולל את תוכנית הלימודים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (UNWRA), שהטמיעה את אלפי האנשים שביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וממשיכה להטמיע בקרב ילדים פלסטינים אנטישמיות ‘מסורתית’, לצד זן חדש השולל את זכותה של ישראל להתקיים, וזה מה שמזין את רוב הטרור נגד יהודים וישראלים ברחבי העולם”, אמרה קוטלר-וונש.
יו”ר מועצת המכללות הישראלית, פרופסור יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחווה, אמרה בכנס בתל אביב בשבוע שעבר כי 24 מכללות ישראליות מתכוונות כעת לאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA. ישראל צפויה לקבל לידיה את הנשיאות התורנית השנתית של IHRA בחודש מרץ.
“למרות שאנטישמיות נפוצה בעיקר בתפוצות, מדינת ישראל תהפוך בקרוב לנשיאת IHRA. לכן, אימוץ ההגדרה מקבל משמעות גדולה יותר”, אמרה רות כהן דר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, בכנס, שאורגן על ידי התאחדות הסטודנטים הלאומית של ישראל, CAMERA on Campus וההסתדרות הציונית העולמית, והתייחס לחשיבות אימוץ ההגדרה על ידי מוסדות אקדמיים ישראליים.
“זה לא רק צעד סמלי”, אמרה רחלי ברץ, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית. “זוהי הצהרת כוונות ברורה של המוסדות האקדמיים בישראל, המחויבים להוביל את המאבק העולמי באנטישמיות מתוך הבנת אחריותם ההיסטורית”.
מאמר זה פורסם במקור ב-JNS.
