קהילת ואסר היקרה,
לאחרונה, ב-2 בדצמבר, The Miscellany News פרסמה הצהרה משותפת של SJP (סטודנטים למען צדק בפלסטין) ואגודת הסטודנטים ואסר בנוגע לשימוש של SJP ביצירות אמנות אנטישמיות כדי לפרסם אירוע עם אלי ואלי, קריקטוריסט הידוע בהשמצת יהודים ומדינת ישראל באמצעות הקריקטורות שלו (Miscellany News, 2021).
החרטה בפסקה הראשונה בהצהרה של SJP נשמעת משכנעת. SJP ציינה, “לא שקלנו את האופן שבו האמנות המשמשת עשויה להיתפס על ידי חלק מהסטודנטים היהודים בקמפוס”. למרות התעקשותם, מצב זה אינו עניין של תפיסה. העובדה היא שדימויים אנטישמיים ללא עוררין הופצו בקמפוס על ידי ארגון סטודנטים רשמי. האמירה שלהם נראית יותר כמו ניסיון הצדקה מאשר התנצלות אמיתית.
לאחר הפסקה הראשונה, SJP מוותרת על אחריות קודמת זו. במקום זאת, הם טוענים שהם מילאו את כל חוקי הקמפוס וטוענים שבעיה טכנית לא מוגדרת מנעה מהם לדעת שחברי המינהל יאמינו שהקריקטורה של ואלי עלולה לגרום נזק. אבל SJP היו צריכים לפנות לקבוצות זיקה יהודיות בקמפוס כדי לוודא שהקריקטורה מתאימה לפני פרסום התמונה במדיה החברתית ובפלטפורמות אחרות.
לאחר מכן, SJP מגנים על אלי ואלי. הם טוענים שמר ואלי לא יכול להיות אנטישמי כי הוא יהודי; אולם התפיסה שמר ואלי הוא אנטישמי מוערכת על פי מעשיו ומילותיו, לא דתו או מוצאו האתני. כמה מהעבירות החמורות ביותר שלו כוללות תיאור יהודים כאל-מתים צמאי דם, האשמת הלל, ארגון יהודי, בקניבליזם, השוואה בין ישראלים לנאצים וניכוס סיסמאות נאציות לקומיקס שלו.
מוצאו האתני ודתו אינם מתרצים את גילויי הקנאות הארסיים שלו כלפי יהודים. הקריקטורה שפרסמה SJP הייתה אנטישמית בעליל ואופיינית לעבודתו של ואלי. למי שלא מכיר את הקריקטורה, זהו איור מפלצתי של דמות שזכתה לכינוי “נער התפוצות” המקביל לדוגמאות היסטוריות של דימויים אנטישמיים. יתר על כן, הברית הבינלאומית לזיכרון השואה המקובלת (IHRA) מגדירה אנטישמיות כ”תפיסה מסוימת של יהודים, שעלולה להתבטא כשנאה כלפי יהודים. ביטויים רטוריים ופיזיים של אנטישמיות מופנים כלפי יחידים יהודים או לא-יהודים ו/או רכושם, כלפי מוסדות קהילה יהודית ומתקנים דתיים” (IHRA, 2016). הקריקטורה של ואלי, המתארת יהודים בצורה גרוטסקית, נופלת תחת הגדרת העבודה הזו, שכן IHRA מזהה סמלים ודימויים אנטישמיים קלאסיים כאנטישמיים. הקריקטורה של SJP הייתה בולטת בדמיון שלה לקריקטורות אנטישמיות משנות ה-30. להסתכל על שניהם זה לצד זה מצמרר. הכישלון של ה-VSA והממשל לטפל באירוע הזה בזמן, באופן מספק וחמור מדגים נושא גדול יותר הפוקד את המרקם החברתי של הקמפוס של ואסר: הבעיה החמורה של אנטישמיות.
שאננות אל מול ההיסטוריה הנוראה אך המלמדת הינה מסוכנת על רקע גל האנטישמיות. בקמפוסים במכללות ובאוניברסיטאות, סטודנטים יהודים הותקפו והופלו לרעה. דו”ח של יוזמת AMCHA מפרט 192 מעשים “של השמצה פומבית, הכפשה והשמצה של סטודנטים או צוות בגלל הקשר שלהם עם ישראל” (AMCHA, 2020). מדובר בעלייה של 60 אחוזים ב-2019 לעומת 2018. מה שיכול להסביר מדוע הקריקטורה הניבה תגובות שליליות מצד יהודים רבים.
המשפט האחרון של ההצהרה מבהיר את חוסר החרטה של SJP ;SJP רמזו כי הם התנצלו רק בגלל שהם נאלצו לעשות זאת. הם כותבים, “אנו גם מקווים שלאנשים ייתעסקו ברעיונות סביב התמונה שנדונו באירוע, ולבחון באופן ביקורתי את הדרכים שבהן דיבור ואנשים מסויימים מפוקחים, מצונזרים ומוענשים, בעוד שאחרים מקבלים עוצמה ותיעדוף. .” המילים של SJP אינן חד-משמעיות בכוונה, אבל ההשלכה ברורה: נראה ש-SJP משחקים את הקורבן, מה שמרמז שדאגות המבקרים שלהם – ובעיקר אלה של האוכלוסיה היהודית של וסאר – נמצאות לפניהם בסדר העדיפויות. דבר הרחוק מהאמת.
כסטודנטית יהודית הלומדת בואסר, היססתי להביע את דעתי על אנטישמיות או על ישראל מתוך חשש להיות מנודה או מותקפת על ידי סטודנטים או סגל אחרים. אני אוהבת את ואסר ומעריכה את תמיכתם הלא מתנצלת בחילופי רעיונות וחשיבה ביקורתית, אבל חסרים בקמפוס הזה מרחבים ומקלטים בטוחים לסטודנטים יהודים להביע את דעתם או פחדיהם. SJP השמיצו את ישראל, ובהמשך גם סטודנטים יהודים. הקריקטורה היא דוגמה נוספת מ-SJP, שהתמקדה בפגיעה בישראל ולא בהשמעת הקול הפלסטיני. כארגון שמתיימר לתמוך בזכויות פלסטינים בהתאם לחוק הבינלאומי, נראה ש-SJP מקדיש התמקדות מוחצת ומוסר כפול כלפי ישראל, המקלט הלאומי המובטח היחיד ליהודים. ההצהרה שלהם שפורסמה לאחרונה ממחישה את הנקודה הזו, שכן הם פוגעים בסוגיה האנטישמית שעל הפרק ודנים במקום זאת באמנות של ואלי נגד הציונות.
בהתחשב בעובדה ש-SJP הייתה מעורבת בהבערת השטח בשנים האחרונות, הפרסום המצויר הזה היה חסר רגישות ובורות. חיפוש מהיר בגוגל מגלה הצהרה מוחצת מהקהילה היהודית בתגובה לאמנות של ואלי. במאמר דעה שפורסם ב-Stanford Daily, סטודנט למשפטים בסטנפורד מסביר כיצד האמנות של ואלי מסיתה את הפוטנציאל לאלימות נגד יהודים. הוא מציין, “התמונות אינן ניתנות להגנה בכל הקשר. הן אינן מוצדקות, ואינן ניתנות להסבר. החטא אינו נגד רגישות. מדובר בהשמצת מיעוט יהודי המותקף כאן ומחוצה למדינה בשם חזון מוטה של סכסוך זר” (סטנפורד דיילי, 2019).
בנוסף, ה-VSA היה צריך להיות ערני יותר בגינוי SJP, והיו צריכים לעודד את SJP לפרסם התנצלות אמיתית. SJP טוענת כי לא התכוונה להחמיר את המצב וכי הם מצטערים על כל פגיעה אפשרית, אך מכתבם אינו הגון. מאמציהם לסתור את עצם מהות ההתנצלות באותו מכתב מעידים על חוסר חרטה. כקהילה, הכרחי שנדבר בקול כאשר אנו מתמודדים עם האנטישמיות הארסית שפוקדת את העולם כיום. בהמשך הדרך, ה-VSA, המינהל וגוף הסטודנטים צריכים לגנות את התקריות המזיקות הללו כדי להגן על הקהילה היהודית בקמפוס.
נכתב על ידי רמי קאודרר, סטודנטית במכללת ואסר ועמיתת קאמרה בקמפוס לשנים 2021-2022. תורגם ע”י מור ירושלמי.
Click here to read the article in English
