מרצים לחרם

חברי האגודה הצפון-אמריקאית ללימודי המזרח התיכון (MESA) קיבלו החלטה בכנס השנתי שהתקיים ב- 2 בדצמבר לקדם את מאמצי תנועת החרם BDS (Boycott, Divestment and Sanctions) ולהכריז על חרם אקדמי על אוניברסיטאות ישראליות.

מטרתה לכאורה של ההחלטה היא קידום חירות אקדמית וזכויות חינוך למוסדות פלסטיניים להשכלה גבוהה, לאקדמאיים פלסטינים ולאנשי אקדמיה ישראלים אשר לפי MESA, חווים תוקפנות מצד ממשלת ישראל. לפי דברי נשיאת MESA, דינה ריזק ח׳ורי, ״ההחלטה קודמה כדי להפגין סולידריות עם חוקרים שחייהם ופרנסתם מותקפים על ידי ממשלת ישראל, הממשלה איתה משתפות האוניברסיטאות פעולה״.

כסטודנט ישראלי ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון, בה לומדים יחד יהודים וערבים, החלטה זו מקוממת אותי ממספר סיבות. ראשית, ההחלטה לקדם זכויות וחירויות פלסטיניות בתחום האקדמיה על ידי חרם של מוסדות אקדמיים ישראליים אינה תומכת בצורה כלשהי בחיזוק מעמדם של מרצים, סטודנטים וחוקרים פלסטיניים. כמו כן, היא לא מקדמת באף צורה את זכויותיהם, כזכותם של כל בני האדם להשכלה גבוהה. נוסף על כך, ההחלטה פוגעת גם ברבים מהאוכלוסייה הערבית החיה בארץ, אשר הינה חלק בלתי מבוטל מהסטודנטים והמרצים באוניברסיטאות ישראליות.

שנית, כסטודנט במוסד אקדמי ישראלי אני יכול להעיד כי מרצים ופרופסורים באוניברסיטאות בישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית אחרת, יכולים לדבר בצורה חופשית על המצב בישראל, להביע את דעתם ובאופן פומבי לצאת כנגד מדיניות כזו או אחרת של הממשלה ללא חשש. החרמת מוסדות ישראליים אינה מאפשרת אם כך, הגנה על זכותם של אנשי אקדמיה להשמיע את קולם ואת דעותיהם אלא דואגת להשתיק ולדכא קולות אלו, כמו גם הורסת קידמה מדעית אפשרית בהחרמת רעיונות חדשים וסירוב לשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות ישראליות ואוניברסיטאות בעולם. במכתב שנכתב על ידי הוועדה לחופש אקדמי של המזרח התיכון וצפון אפריקה של ארגון MESA עצמו, נאמר שאין להחרים מוסד אקדמי כלשהו על בסיס המדיניות הפוליטית של המדינה בה הוא נמצא, שכן מעשה כזה יפגע בחופש האקדמי. טענות אלו שהושמעו במסגרת הכינוס השנתי של הארגון בשנת 2005, נאמרו כתגובה נגד ניסיון החרמת מוסדות אקדמיים בישראל של ארגון British Association of University Teachers. כלומר, בעבר MESA לא רק גינתה את מהלך החרם, אלא ככל הנראה הייתה גורם מרכזי בביטולו, דבר המוכיח את יכולת ההשפעה שיש לארגון ואת הסטנדרט הכפול שלו.

לנוכח התייחסות עבר זו של MESA לפעולותיהם בהווה, חשוב להדגיש את העובדה שאין אפשרות להחרים מוסדות אקדמיים ללא פגיעה בצוותי המחקר, צוותי ההוראה וכמובן בסטודנטים. החרמת שיתוף הפעולה עם מוסדות אקדמיים ישראלים תבטל הלכה למעשה שיתופי פעולה בתחום המחקר, תכניות חילופי סטודנטים, וביקורות עמיתים על פרסומים מדעיים ותוביל לפגיעה אנושה בזכות שלי ושל סטודנטים רבים כמוני לרכוש ידע בצורה חופשית, רק מעצם העובדה שאנחנו לומדים במדינת ישראל.

ב-2017, אותה דינה ח׳ורי, נשיאת MESA שהובילה את המהלך, חתמה על עצומה של ארגון JVP (Jewish Voice for Peace) לפתיחת תא סטודנטיאלי של ארגון SJP (Students For Justice In Palestine) בקמפוס אוניברסיטת פורדהם לאחר שהנהלת האוניברסיטה החליטה למנוע זאת בטענה ש”הקמת תא מקומי עלול להוות דאגה בטיחותית לסטודנטים ולסגל האוניברסיטה״.
ארגון ה-SJP שבו תמכה ח׳ורי, הביע תמיכה ב- 2017 בפעילותה של המחבלת המורשעת רסמה עודה, שרצחה שני ישראלים בפיגוע ב- 1969 וגורשה מארה״ב כיוון שהסתירה את עברה. ולא רק זה, הארגון בחר ביום האישה הבינלאומי להאדיר את עודה כמודל לחיקוי ,כמו גם את המחבלת ליילה חאלד‘ שחטפה מטוס עם בני ערובה ישראלים ב- 1969, כדי לסחוט את ממשלת ישראל לשחרר רוצחים פלסטינים עם דם על הידיים.

בזמן שח׳ורי ו-MESA קוראים להחרים את האוניברסיטאות בישראל למען חופש אקדמי, הם מתעלמים משליטתו של ארגון הטרור חמאס על ההשכלה הגבוהה הפלסטינית ברצועת עזה ושימושו הציני בהן למטרות הרג אזרחים. למשל באוניברסיטה האסלאמית בעזה בה מעבדות המחקר שימשו לייצור נשק למען גדודי עז א-דין אל-קסאם גם כדי לחדד את הקטלניות ואת טווח רקטות הקסאם המטילות אימה על ערים ישראליות.

בעוד MESA קורא לחרם על מוסדות אקדמיים ישראלים המהווים כר פורה ליצירה ופלורליזם, הארגון ממשיך בשתיקה רועמת אל מול התנהלות מוסדות אקדמאיים פלסטיניים אשר מהווים קרקע פורייה לארגוני טרור כמו החמאס והג׳יהאד האסלאמי בעזה ואף באוניברסיטאות בגדה המערבית. החמאס משתמש באוניברסיטאות על מנת לייצר בהן רקטות ולשגר אותן מהאוניברסיטאות עצמן על ריכוזי אוכלוסייה ישראלית.

ממשלת ישראל אינה מפרה באופן שיטתי את זכותם של הפלסטינים לחינוך אלא יוצאת כנגד חינוך לשנאה עיוורת של ישראל, כפי שניתן לראות במערכת החינוך הפלסטינית החל מבית הספר היסודי בו מלמדים בגאווה על מחבלים ופיגועי טרור בספרי הלימוד ועד למוסדות אקדמיים בעולם אשר בחסות תמיכה בעם הפלסטיני מעודדים לדהומניזציה של יהודים.

אותם מעצרים של סטודנטים בגדה המערבית מהווים מקרים חריגים בהן האוניברסיטה הפלסטינית משמשת כמקלט לתומכי טרור במסווה של סטודנטים אשר בפעילותם תומכים בהרג חפים מפשע.

בחרתי בתחום לימודי המזרח התיכון מתוך הבנה שמדינת ישראל היא חלק מתוך אזור גאוגרפי בעל תרבות מגוונת, דתות שונות, היסטוריה עשירה ולשונות שונים. מדינת ישראל אמנם שונה מאוד בנוף המזרח תיכוני מבחינות רבות אך היא מהווה חלק בלתי נפרד מהאזור.
לא ניתן להחרים ולהתכחש לעובדה שישראל היא חלק מהמזרח התיכון מבלי לפגוע מהותית באמיתות חקר האזור. MESA נוסד בשביל לקדם ולעודד הבנה ציבורית של אזור המזרח התיכון ואנשיו. החרמת המוסדות האקדמיים הישראליים, על המחקרים והתרומה הרבה שלהם לחקר ההיסטוריה, התרבות, הדת והפוליטיקה של המזרח התיכון כולו לא רק חוטאת למטרה שאותה היא מנסה לקדם, השארת עולם הידע האקדמי חופשי ונגיש, היא פוגעת בו בצורה ישירה.

כדי להשאיר את עולם האקדמיה חופשי, לעזור לעם הפלסטיני ויותר מכך, להראות סולידריות עם מוסדות אקדמיים פלסטינים ואנשי אקדמיה פלסטיניים בתחילת דרכם, לא יעזור להחרים את מקביליהם הישראלים. יש להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לעולם האקדמי ולהשקיע במוסדות פלסטינים על ידי מתן מלגות כפי שניתנות בישראל לבני מיעוטים, ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין מוסדות אקדמיים ברחבי העולם עם מוסדות אקדמיים פלסטיניים וישראלים. יש לעודד את ההשכלה הגבוהה ואת הפסקת ההסתה והעידוד לאלימות, שיתוף פעולה עם הפלסטינים ולא חרם על הישראלים, עזרה בפיתוח המחקר הפלסטיני ולא דריסתו של המחקר הישראלי, עזרה כספית לסטודנטים פלסטינים ולא החרמת סטודנטים ישראלים, אלה הן הדרכים לצעוד למען עתיד טוב יותר, לא רק לישראלים ולפלסטינים, אלא לכלל תושבי המזרח התיכון.

 נכתב יובל אפלבוים, עמית קאמרה בקמפוס לשנים 2021-2022 שלומד באוניברסיטת בן גוריון.

פורסם במקור בזמן ישראל