הפגנה שתתקיים מחר בהשתתפות מאות סטודנטים תקרא להוציא מהאקדמיה מרצים שפועלים נגד ישראל בעולם
מאז טבח ה- 7 באוקטובר, ניתן לזהות תופעה מדאיגה שגדלה מיום ליום: התבטאויות חוזרות ונשנות בקרב מרצים באקדמיה, הפועלים ברטוריקה אנטי-ישראלית על רקע המלחמה מול ארגון הטרור חמאס. יש לציין כי התופעה לא חדשה והייתה קיימת לפני ימי המלחמה. למרות שניתן היה לחשוב כי עקב המלחמה יהיה קונצנזוס על ההצדקה של מדינת ישראל להביא לסיום הטרור והשבת החטופים, יש מרצים שמשתמשים במעמדם ובשם המוסד האקדמי שלהם על מנת להתנכל למאמץ זה.
דוגמא לכך היא פרופ’ נדירה שלהוב-קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית ב- 12 למרץ, שקיבלה עונש מגוחך של ארבעה ימי השעיה לאחר שהתראיינה בפודקאסט וקראה לאזרחי מדינת ישראל פושעים, שללה את זכות ההגדרה העצמית של מדינת ישראל בכך שאמרה “הגיע הזמן לבטל את הציונות, היא לא יכולה להמשך”, ולקינוח הכחישה את מאורעות האונס ושחיטת התינוקות ב-7 לאוקטובר על ידי החמאס. פרופ’ שלהוב-קיבורקיאן היא לא אשת האקדמיה היחידה שפועלת כנגד זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה.
לצערי הרב, הרטוריקה הארסית כנגד ישראל וצדקת דרכה במלחמה לא פסקה שם אלא רק הלכה והחריפה מאז. ב- 25 למרץ, מעל ל-20 מרצים ממוסדות אקדמיים ישראלים חתמו על עצומה לנשיא ארצות הברית ג’ו ביידן בקריאה להפסיק לספק למדינת ישראל נשק וכסף, ולמעשה קראו לאמברגו על ישראל. הם טוענים לרצח עם בעזה וקוראים לאמריקנים “למנוע את הפשע הנתעב הזה”.
רשימת המרצים שחתמו על העצומה היא להלן: מאונ’ תל אביב: פרופ’ רפאל גרינברג, אפרים דוידי, פרופ’ אבנר בן עמוס, פרופ’ רון ברקאי, פרופ’ גדעון פרוידנטל . מאונ’ העברית: פרופ’ לי מרדכי, פרופ’ פרסטון וורנר, מאיה רוזנפלד, פרופ’ מלאת טריינין. מאונ’ חיפה: פרופ’ רמזי סולימן, פרופ’ אבנר גלעדי, פרופ’ איילת בן ישי, פרופ’ זוהר אביתר, טלי ביתן, יובל יונאי. ומאונ’ בן גוריון: אורי מור ופרופ’ יצחק נבו.
למעשה, אותם המרצים קוראים לעצירת המלחמה מצד ישראל ללא תנאים מקדימים מהחמאס. ההשלכות של עצירת המלחמה במצב כזה הן שרידות חמאס במרחב העזתי כאשר הוא מדגיש באמנתו כי ימשיך להילחם עד להשמדתה המוחלטת של מדינת ישראל ובנוסף, חיסול היכולת של מדינת ישראל להשיב את החטופים. טענת רצח העם לא עומדת במבחן המציאות, מדינת ישראל נוקטת באמצעי זהירות מגוונים במלחמה כדי להימנע מפגיעה בחיי אזרחים כגון שליחת כרוזים לתושבי עזה על מנת שיעזבו אזורים המשמשים לפעילויות טרור, מסדרונות הומניטריים כדי לאפשר לתושבי עזה לשמור על ביטחונם וסיוע הומניטרי בדמות 2 מיליון מנות חיסון למגוון מחלות ו-19 אלף טון ציוד רפואי על מנת שלא ימותו ממחלות.
לחלק מהמרצים שחתמו על העצומה קיים “רפרטואר מכובד” בכל הקשור לקריאה לחרם על מדינת ישראל ותמיכה בארגונים המתנגדים לציונות. פרופ’ יצחק נבו מאוניברסיטת בן גוריון היה בין 43 המרצים באקדמיה הישראלית שהתנגדו בשנת 2019 להחלטת הפרלמנט הצרפתי שבאופן היסטורי הגדיר את האנטי ציונות כאנטישמיות מודרנית. המרצים כתבו מכתב לפרלמנט הצרפתי וכתבו “עבור הפלסטינים ציונות מייצגת נישול, עקירה, כיבוש ואי שוויון מוסדי”. ובכן, הציונות מעולם לא שללה מדינה פלסטינית לצידה ולמעשה, מדינת ישראל ניסתה מספר פעמים לפעול על מנת להגיע להסדר עם הפלסטינים . השיא היה קמפ דיוויד 2000 בו אהוד ברק הציע 93% מיהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים כבירה הפלסטינית, יאסר ערפאת סירב.
מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ אבנר בן עמוס חתם בשנת 2015 על עצומת תמיכה בארגון “שוברים שתיקה”. הארגון פועל באופן קבוע נגד מדינת ישראל, החל ממתן ראיונות לערוצים תקשורתיים בינלאומיים אשר חיזקו את קמפיין הדמוניזציה של מדינת ישראל ולהאשמות כמו “פשעי מלחמה” ועד להעלאת האשמות גורפות המבוססות על עדויות אנונימיות על פעילויות חיילי צה”ל בשטחים. ובכן, הוכח על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית כי אין קשר בין העדויות למסקנות שמסיק מהן הארגון.
פרופ’ גדעון פרוידנטל מאותו הקמפוס חתם בשנת 2020 על עצומה לקנצלרית גרמניה בדרישה לפטר את הנציב הממונה על האנטישמיות “בעקבות מתקפתו המבישה על הפרופסור התומך ב-BDS”. בנוסף, חתם על עצומה שקוראת לממשלת גרמניה לא לקבל החלטה שמשווה בין ארגון ה-BDS לאנטישמיות. מטרות קמפיין הBDS הן “לשים קץ לכיבוש והקולוניזציה של כל האדמות הערביות…ולקדם את זכויות הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם ורכושם…”.מטרות אלו שוללות את הזכות הבסיסית של הלאום היהודי להגדרה עצמית ולכן, גם לפי ארגון ADL (הליגה נגד השמצה) וגם לפי ממשלת ארצות הברית, פעולות הBDS- הן אנטישמיות.
מהאוניברסיטה העברית, אותה אוניברסיטה שעדיין נותנת במה לפרופ’ נדירה שלהוב-קבורקיאן, חתום על העצומה פרופ’ לי מרדכי. מרדכי פרסם באתר הפרטי שלו קובץ של 12 עמודים העוסקים בפעולות צה”ל בעזה, החל מקריאות כי ישראל מבצעת רצח עם, מפציצה בתי חולים וחפים מפשע ללא הבחנה, מבצעת הרס שיטתי ברצועה על מנת להפוך אותה לבלתי ראויה למגורים ועד לתמיכתו בתיק הטוען לרצח עם שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג.
ההצהרות של פרופ’ מרדכי הן מטעות ומסוכנות. בפועל, צה”ל הוכיח כי בבתי החולים שיפאא’, רנתיסי, כאמל עדואן, בית החולים האינדונזי, אל קודס ושיח’ חאמד ישנן תשתיות המחברות לעיר התחתית בעזה, אנשי חמאס מחביאים אמצעי לחימה, מתחזים למטופלים ואפילו החזיקו בחטופים ישראלים בתוך בתי החולים. פעולות חמאס נוגדות את אמנת ז’נבה. הצלב האדום האמון על יישום האמנה קובע כי “בתי החולים מאבדים את ההגנה שלהם רק בנסיבות מסוימות- למשל אם בית חולים משמש כבסיס שממנו יוצאת מתקפה, כמחסן נשק או כמקום מסתור לחיילים או לוחמים בריאים”.
בנוסף, מרדכי בוחר להתעלם מהעובדה כי חמאס משתמש באוכלוסייה העזתית כמגן אנושי ובונה את בניין הכוח שלו באופן של התמזגות עם התשתיות האזרחיות ברצועה, מה שאסור גם הוא לפי אמנת ז’נבה הרביעית בסעיף 28.
מאוניברסיטת חיפה פרופ’ איילת בן ישי חתומה על עצומה משנת 2014 המאשימה את ישראל “בטבח חפים מפשע”, וגם היא תומכת בארגון “שוברים שתיקה”. פרופ’ יובל ינאי אף חתם על עצומה יחד עם עוד 25 מרצים באוקטובר האחרון המתנגדת להחלטת נשיא האוניברסיטה להשעיית סטודנטים בשל תמיכתם במתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7.10. תמיכה בארגונים הקוראים להטיל סנקציות על מדינת ישראל וסנגוריה על סטודנטים שבירכו על מתקפת חמאס הן לא ביקורת או מחאה לגיטימית.
העצומה עליה חתמו הפרופסורים עלולה להשפיע עליהם ישירות. מבחינת החמאס כל אזרחי מדינת ישראל הם מטרות לגיטימיות ללא קשר להשקפותיהם הפוליטיות, הרקע ממנו באו או העדה שלהם. בטבח השביעי באוקטובר רצחו פעילי חמאס 23 בדואים תושבי מדינת ישראל ואף נהג אוטובוס פלסטיני ממזרח ירושלים. לכן, מכתב התבהלה ששלחו המרצים לנשיא ביידן רק ממחיש את התעלמותם הגורפת מהסכנה של עצירת המלחמה ללא מיגור החמאס. רצועת עזה ללא חמאס תשחרר את הפלסטינים מהדיכוי הקשה שהם חווים מהם בזמן המלחמה ולפניה על מנת שיוכלו לחיות חיים טובים ובטוחים יותר.
ביום חמישי הקרוב, ה-9.5 בשעה 10:00 קבוצת סטודנטים מארגנת הפגנה באוניברסיטת בן גוריון כנגד אותם המרצים. הגענו למצב אבסורדי שבו בזמן שחברי סגל וסטודנטים מהאוניברסיטה נטבחו או נחטפו ב-7 באוקטובר וחיילי צה”ל פועלים כבר שבעה חודשים בעזה להשיב את אחינו ואחיותינו ובשביל לעקור את החמאס, יש מרצים ישראלים שטוענים שאותם שחיילי צה”ל מבצעים ל”רצח עם”, ודוחפים לאמברגו כלכלי וצבאי על מדינת ישראל אשר יסכן את קיומנו. לא רק שהמרצים הללו חתמו על עצומה המסכנת את עתידנו, הם פוגעים באמון שלנו כסטודנטים שלהם. לכן, אנו קוראים לכל הסטודנטים, למרצים ולציבור הרחב להצטרף להפגנה זו, להביע את דעתם ולהפיץ את המסר החשוב הזה. יחד, נשמיע את קולנו ונשנה את המציאות.
רוברט מיי הוא עמית קאמרה בקמפוס באוניברסיטת בן גוריון בשנים 2023-224
פורסם במקור באתר מידה