בשל העלייה הדרסטית באנטישמיות בקמפוסים, החל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל החליט הממשל האמריקאי לנקוט במספר צעדים ביניהם: שלילת תקציבים לאוניברסיטאות שלא עושות מספיק בשביל להילחם באנטישמיות וגירוש סטודנטים התומכים בטרור. אולם, הארגון הישראלי “אקדמיה לשוויון” נחרד מצעדי הממשל האמריקאי למיגור האנטישמיות והכין עצומה ב-26 באפריל נגד החלטת הממשל לגרש סטודנטים. בעצומה עליה חתומים מעל ל-200 אקדמאים נכתב: “אנו מגנים בחומרה את השימוש הפוליטי בביטחון של סטודנטים יהודים כדי להצדיק את ההשתקה, ההטרדה, ההשעיה, ההענשה או הגירוש של סטודנטים וצוות אקדמי התומכים בחירות פלסטינית וזכויות אדם, כמו גם את המעצר של פלסטינים ופעילים פרו-פלסטינים כמו מחמוד חליל, מוחסן מהדאווי, ורומייסה אוזטורק”.
עצומה זו מגיעה בעקבות החלטת הממשל האמריקאי לשלול ויזות לסטודנטים התומכים בטרור. למרות שהעצומה מנסה להציג את הסטודנטים כאבירי זכויות אדם חשוב לראות מי הם בדיוק הסטודנטים שאקדמיה לשוויון יוצאת להגנתם.
מחמוד חליל, סטודנט באוניברסיטת קולומביה, בית המשפט החליט כי ניתן לגרשו על סמך הפעילות הבעייתית שלו. חליל מצדיק באופן ברור את השימוש בטרור בסרטון שפורסם ברשת X, שם אמר “ניסינו התנגדות מזוינת, שהיא לגיטימית לפי החוק הבינלאומי, אבל ישראל קוראת לזה טרור”. אמירתו של חליל בעייתית בעיני ארה”ב שכן חמאס מוגדר שם כארגון טרור. כמו כן, טבח השביעי באוקטובר נופל “תחת הפשעים החמורים המוגדרים בדין הבינלאומי כפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואף רצח עם” לפי ה-INSS .
התמיכה בטרור של חליל באה לידי ביטוי גם בפעילות ארגונו, Columbia University Apartheid Divest CUAD)), אשר אירח את חאלד בארכאת, בכיר בחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) שגם כן מוכר כארגון טרור בארה”ב. חליל לא היה חבר זוטר וחסר השפעה ב-CUAD. הוא היה חלק מהצוות שניהל את המשא ומתן מטעם הארגון במהלך אוהלי המחאה האלימים והאנטישמיים באפריל 2024 שהאשימו את ישראל ברצח עם בעזה. באותן הפגנות, סטודנט יהודי הותקף ומוחים קראו לשחזור של ה-7.10 ואמרו “חיזרו לתאי הגזים”. מצבם של הסטודנטים היהודים היה כה גרוע שהרב אלי בוכלר העובד באוניברסיטה אמר לסטודנטים יהודים לא להגיע לקמפוס, שכן לא ניתן להבטיח את ביטחונם אל מול “אנטישמיות קיצונית ואנרכיה”.
מוחסן מהדאווי היה נשיא מועדון הסטודנטים הפלסטיני (DAR) באוניברסיטת קולומביה. זמן קצר לאחר טבח ה-7.10, DAR וארגונים נוספים יצאו בהצהרה שאומרת כי “המאבק הפלסטיני לחופש מושרש במשפט הבינלאומי, שלפיו לעמים כבושים יש את הזכות להתנגד לכיבוש אדמתם”. אמירה זו מטעה שכן חמאס תקף שטח שנמצא בתוך הקו הירוק ואפילו כאשר העצרת הכללית של האו”ם קראה להכיר במדינה פלסטינית, היא הכירה בה רק בשטח שמעבר לקו הירוק כך שלא הייתה כאן שום פעולה של שחרור אדמות, אלא כיבוש אלים. מעבר לכך, הטבח כוון כלפי אזרחים וכלל אונס וההתעללות בחפים מפשע המהווים הפרות של החוק הבינלאומי. ההצהרה עליה חתום ארגונו של מהדאווי בפועל תומכת במעשים אלו כאשר היא מגדירה אותם כהתנגדות. מהדאווי הביע עמדה דומה בראיון לתוכנית התחקירים “60 דקות” כשאמר שהוא “יכול להיות אמפתי” למתקפה של חמאס בגלל שהוא מסתכל על שורש המצב והוא לא “רואה אף אירוע או מצב בווקום”. אך גם שמסתכלים על ההקשר הרחב; ישראל עזבה את רצועת עזה ב-2005. חמאס השתלט על הרצועה בשנת 2007 לאחר ומאז ניהל את עזה באופן אבסולוטי מדינית, צבאית ואזרחית.
רומייסה אוזטורק פעלה באוניברסיטת טאפטס, מסצ’וסטס, כדי שהם יחרימו את ישראל וחברות הקשורות לישראל ולבסוף אף יצהירו שישראל מבצעת רצח עם בעזה. אולם, כאשר האוניברסיטה סירבה אוזטורק לקחה חלק מטור דעה התוקף את החלטת האוניברסיטה. מחלקת המדינה האמריקאית מצאה שפעילותה של אוזטורק “עלולה לערער את מדיניות החוץ של ארה”ב על ידי יצירת סביבה עוינת לסטודנטים יהודים והצביעה על תמיכה בארגון טרור”. בהמשך, בית המשפט הפדרלי בלואיזיאנה קיבל את הטענה וקבע שהיא “עשויה לברוח ו[היא מהווה] סכנה לקהילה”.
כפי שניתן לראות, אותם סטודנטים עליהם הגנו ‘אקדמיה לשוויון’, השמיצו ופעלו נגד ישראל, היו מעורבים בניסיונות להחרים את ישראל ולהצדיק את הטבח הנוראי ביותר ביהודים מקום המדינה. בשל כך עולה השאלה למה ארגון ישראלי ואקדמאים ישראלים יוצאים להגנתם. האם “אקדמיה לשוויון” ש”מגנים בחומרה את השימוש הפוליטי בביטחון של סטודנטים יהודים” דיברו עם אותם סטודנטים יהודים שמתמודדים עם עלייה מתמדת באנטישמיות בקמפוסים שנגרמת בשל סטודנטים כמו חליל, מהדאווי ואוזטורק?.
פורסם במקור באתר מקור ראשון
