ב-18 ביוני התקיים באוניברסיטת בן-גוריון אירוע של Camera on Campus בשיתוף עם תוכנית DIPLOCAT, המיועד לסטודנטים הבינלאומיים. באירוע השתתפו העיתונאי מייקל סטאר, העובד עבור הג’רוזלם פוסט, ואור יששכר, מנהל מכון המחקר “הביטחוניסטים“.
האירוע נערך בעקבות העלייה הדרמטית במקרי האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית מאז טבח ה-7 באוקטובר. מטרתו הייתה לצייד את הסטודנטים בכלים להתמודדות עם אנטישמיות, ולהציג את מעורבותם של גורמים חיצוניים, המזרימים כספים לקמפוסים. מעורבות אשר מובילה להתגברות ההפגנות האנטישמיות השוללות את זכות קיומה של מדינת ישראל.
המלחמה והעלייה בהפגנות אלימות הפכו את השהות של סטודנטים ואנשי סגל יהודים בארה”ב להרבה פחות בטוחה. בשנת 2023, מספר התקריות האנטישמיות בארה”ב עלה ב-103.5% בהשוואה לשנת 2022. מ-3,697 תקריות בשנת 2022 ל-7,523 תקריות ב-2023.
במקביל לעלייה בתקריות האנטישמיות, ההפגנות האלימות בקמפוסים הפכו לתופעה שכיחה ומדאיגה. לפני מספר שבועות, ב-11 ליוני, התקיימה הפגנה אלימה באוניברסיטת קליפורניה (UCLA).
כ-100 אנשים הקימו מחנה בלתי חוקי עם אוהלים, תוך גרימת נזק רב לרכוש, קריאות אנטישמיות, ותליית דגל עם שמו של באסל אערג’, מחבל אשר פתח באש על לוחמי ימ”מ ישראלים ולאחר מכן חוסל על ידם.
במהלך ההפגנות, רב מחב”ד בקמפוס הותקף פיזית על ידי הפעילים האנטי-ישראלים, שקראו לו “רב ציוני פדופיל” ודרשו ממנו “לחזור לפולין”.
הרטוריקה האנטי יהודית לא מתרחשת רק באוניברסיטת קליפורניה. לפי ארגון ADL, רוב מנהיגי המחאות כנגד ישראל דורשים מהאוניברסיטאות לנקוט במדיניות שתפגע ישירות בסטודנטים ובחברי סגל יהודים, ואף להוציאם מהקמפוס.
הארגון שמוביל את ההפגנות ואחראי על התסיסה בקמפוסים הוא ארגון SJP (Students For Justise In Palestine). ביום ההפגנה ב-UCLA, פרסם תא הארגון באוניברסיטת UCLA פוסט באינסטגרם שקורא להצטרף למאבק באוניברסיטה נגד היהודים. הם פרסמו גם ציטוט מסית של אחד ממסיתי האסירים הביטחוניים בישראל וליד דקה, מחבל מורשע שחטף, התעלל ורצח את החייל משה תמם בשנת 1984.
אירוע מקומם נוסף התרחש ב-4 למאי באוניברסיטת מישיגן, בו קבוצת סטודנטים פרצה לטקס הסיום של בית הספר למוזיקה וצעקה שאוניברסיטת מישיגן מממנת ג’נוסייד (רצח עם) ו”כל השוטרים הם ממזרים”. השוטרים נקראו לפזר את ההפגנה, ובמהלך הפינוי דיווחו על אלימות מצד המפגינים, כולל הנפת חפצים על השוטרים וצעקות אנטישמיות.
טענת הג’נוסייד של המפגינים לא עומדת במבחן המציאות. מדינת ישראל נוקטת באמצעי זהירות מגוונים במלחמה כדי להימנע מפגיעה בחיי אזרחים, כגון שליחת כרוזים לתושבי עזה על מנת שיעזבו אזורים המשמשים לפעילויות טרור, מאמצים הומניטריים כדי לאפשר לתושבי עזה לשמור על ביטחונם, וסיוע הומניטרי בדמות 24,000 טון ציוד רפואי ו-67,545 אלף טון של ציוד מיגון על מנת לשמור על חיי האזרחים ברצועה. בנוסף, ישראל דאגה לפנות לאחרונה יותר ממיליון פלסטינים מרפיח לאזור ההומניטרי.
גם כאן, לSJP – יש קשר ישיר למתרחש. הסניף של SJP באוניברסיטת מישיגן, SAFEUMICH, הוביל את ההפגנה בטקס הסיום. הוא איים על הנהלת האוניברסיטה וקרא קריאות אנטישמיות כנגד היהודים תוך תמיכה בחמאס. אותו סניף פרסם ב-7 לאוקטובר ברשתות החברתיות:
לצערי הרב, הקריאות האנטישמיות והשקרים נגד מדינת ישראל לא הסתיימו שם. אוניברסיטת קולומביה מובילה גם היא בהפגנות אנטי-ישראליות. ב-31 במאי, מוחים הקימו אוהלים בקמפוס, במחאה על הפגיעה הישראלית לכאורה במחנה פליטים בעזה, ודרשו מהנהלת האוניברסיטה להפסיק להשתתף במימון השקעות הקשורות לישראל.
המוחים השחיתו רכוש וציירו גרפיטי בתחנת המטרו של האוניברסיטה עם קריאות “אינתיפאדה”. התא שהוביל את ההפגנה, SJP קולומביה, פרסם כי מטוסי קרב ישראליים הטילו שמונה פצצות, כל אחת 900 קילוגרם, על מחנה פליטים בצפון מערב רפיח, מה שהוביל למותם של חפים מפשע.
אולם, העובדות מצביעות על כך שהטענות הללו אינן מדויקות. התקיפה האווירית לא הייתה על מחנה פליטים אלא פגעה במטרה של חמאס במרחק של 180 מטרים מהמקלט הקרוב ביותר. התחמושת שבה השתמש חיל האוויר כללה שני ראשי נפץ קטנים מאוד, שכל אחד מהם הכיל 17 קילוגרם של חומר נפץ, דבר שהופך את הסבירות לפגיעה ישירה במקלט לכמעט בלתי אפשרית. יתר על כן, צה”ל פרסם צילומים אוויריים המוכיחים כי אתר התקיפה היה במרחק של 1.7 קילומטר ממחנה הפליטים.
על פי תחקיר צה”ל, התקיפה גרמה לשריפה בעקבות פיצוץ מחסן נשק של חמאס, והצילומים האוויריים הראו משגרי רקטות בין המבנה שהותקף למקלטים, מה שמוכיח שהשריפה לא נגרמה ישירות מתקיפת צה”ל.
חשוב להסביר כי SJP לא פועל על דעת עצמו. מייקל סטאר הסביר בהרצאתו לסטודנטים כי הפורום המאגד את כל סניפי הSJP בארצות הברית נקרא NSJP (National Students For Justice in Palestine), והוא נוסד בשנת 2010 במטרה לתאם ולארגן את פעילות ה-SJP בקמפוסים.
מיום הקמתו, הזמין הארגון להרצאות בשידור חי טרוריסטים מורשעים כגון חאדר עדנאן, הדובר לשעבר של הג’יהאד האסלאמי, וראסמיה עודה, אשר רצחה שני אזרחים בפיגוע בירושלים בשנת 1969.
לפי המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP) , הארגון נתמך על ידי ועדת החרם הבין לאומית (BNC), שהיא קואליציה של ארגוני טרור כגון חמאס, הג’יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין. כעת, הארגון עומד לדין לאחר שהסית וקרא למאבק מזוין נגד הציונים וקשירת קשר עם חמאס.
כמו כן, ג’ונתן שנזר, סגן נשיא מכון המחקר להגנה על דמוקרטיות, הציג בפני ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי בשנת 2016 כיצד ה-SJP נהנה מתמיכה של משאבים כספיים, דוברים והכשרה משמעותית מצד ארגון “אמריקאים מוסלמים למען פלסטין” (AMP), אשר בכירים בו היו מעורבים בעבר בארגונים הקשורים למימון טרור, כולל חמאס.
מייקל סטאר ציין כדוגמה את הקרן להצלת הארץ הקדושה (HLF) אשר הוגדרה כארגון מממן טרור בשנת 2001 בשל העברת כספים לחמאס תחת מסווה של תרומות צדקה.
שלושה מבכירי HLF, בהם סלאח סרסור ואוסמה אבו רשיד, מכהנים כיום בעמדות ניהוליות ב-AMP. כל אלו תורמים ל-SJP לקדם את תנועת ה-BDS ולהפיץ מסרים אנטי-ישראליים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית.
כפי ששמענו בהרצאה, חשוב לחשוף את המניעים האמיתיים העומדים מאחורי אותם ארגונים פרו-פלסטינים, אשר לא מאמינים בזכות הקיום של מדינת ישראל ובזכותה המוסרית להילחם כנגד חמאס.
קריאות אנטישמיות ואלימות ברחבי הקמפוסים מדגישות את הצורך בפעולה ובשינוי המדיניות כנגד כספי טרור בקמפוסים בארה”ב:
- ראשית, יש לחזק את האכיפה הפדרלית המפקחת על תרומות מחו”ל ולוודא שהיא נאכפת בקפדנות.
- שנית, יש לקיים קמפיינים להגברת המודעות הציבורית לסכנות הכרוכות בתרומות חשודות, כגון קידום נרטיבים אנטי ישראליים, אנטי יהודיים ולעיתים אף אנטי אמריקאים.
- שלישית, על האוניברסיטאות לתמוך בסטודנטים הנפגעים מאותן הפגנות, כולל סיוע משפטי ותמיכה נפשית, בנוסף להקמת תוכניות לימוד ומחקר על השפעות התרומות הזרות.
כל אלו, יהוו מרכיב חשוב במאבק לבעיה ויבטיחו כי הקמפוס יישאר מקום בטוח ומכבד עבור כל הסטודנטים.
לקריאת המאמר בבלוג של זמן ישראל