שיח התקשורתי והאקדמי סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אחת ההאשמות הבולטות היא כי ישראל מבצעת “סכולסטיסייד” (Scholasticide) – הרס מכוון ומתמשך של בתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך בעזה על מנת לפגוע ביכולת החינוך של האוכלוסייה הפלסטינית. אך האמת הפוכה לחלוטין – האיום הגדול ביותר על מערכת החינוך בעזה אינו ישראל, אלא חמאס עצמו, שהפך את החינוך לכלי מלחמה ושולל מילדי עזה את עתידם. טענה זו, שמקדם ארגון “אקדמיה לשוויון“, במאמר “מהו סכולסטיסייד?” שעלה ב-23.1.25, מנסה להציג את ישראל כמי שפוגעת בזכויות יסוד של הפלסטינים, עד כדי הפרת אמנת האו”ם למניעת רצח עם. המונח “סכולסטיסייד” הומצא על-ידי ד״ר קרמה נבלוסי, מרצה באוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה. לטענתה, חינוך הוא אחד הנדבכים החשובים ביותר במסורת, התפתחות התרבות וההשכלה, ולדבריה ״ישראל פועלת להשמדת החינוך״.
בעוד שאין חולק באשר לחשיבות החינוך, ד״ר נבלוסי מתעלמת מהעובדה המצערת שמערכת החינוך בעזה נתונה תחת שליטה מלאה של חמאס. היא משמשת לא רק להעברת ידע לימודי, אלא גם ככלי תעמולתי באמצעות תכנים המקדמים את שנאת ישראל ועידוד טרור. אין זה מפתיע שקיימים בתי ספר בעזה שנקראו על שמות מחבלים וחטיבות צבאיות של חמאס. מבין תכני הלימוד בבתי הספר בעזה נמצאו ספרי חשבון ובהם תרגילים במתמטיקה שכללו ספירת שהידים. ספרים אחרים מציגים את ישראל כישות בלתי לגיטימית, ובמקרים מסוימים כוללים אזכורים אנטישמיים המעודדים הקרבת דמים ״למען ירושלים״, עידוד רצח ישראלים ושאיפה להשמדת ישראל. מסרים כאלו אף שודרו בעבר בתוכניות טלוויזיה ״חינוכיות״ לילדים. חמאס אינו מסתפק בלימודים התיאורטיים בלבד, אלא משלב לעיתים הכשרה צבאית בתוך מערכת החינוך. במחנות הקיץ שמארגן חמאס, ילדים ובני נוער מקבלים הכשרה בשימוש בנשק, אימוני ירי, ושיעורים על טקטיקות לחימה ופעולות טרור. התוכניות הללו מצולמות תדיר ומשודרות ברשתות מקומיות ובינלאומיות.
הנזק במערכת החינוך בעזה נובע בראש ובראשונה משימוש חמאס במתקנים אזרחיים למטרות צבאיות. שימוש זה מפר את עקרון ההבחנה במשפט ההומניטרי הבינלאומי ומהווה פשע מלחמה, כמעוגן בסעיף 48 לפרוטוקול הראשון לאמנת ז׳נבה (1977). עובדות אלה לא הוזכרו כלל בפרסומי “האקדמיה לשוויון”. ממצאים של צה”ל וארגונים בין-לאומיים מצביעים על דפוס קבוע שנמשך שנים רבות שבו מבני חינוך משמשים כמחסני נשק, אתרי שיגור רקטות ובסיסי תקיפה. לא מדובר בדוגמאות מקריות, אלא בחלק מאסטרטגיה מתמשכת של חמאס להשתמש במתקנים אזרחיים כדי להקשות על ישראל לפעול מולם, ולהפוך כל פגיעה בתשתיות בעזה למתקפה נגד ישראל בזירה הבינלאומית. כך חמאס מנצל באופן ציני את הרמה המוסרית הגבוהה של צה״ל, אשר מנסה להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית.
חשיבות החינוך הובילה את הקהילה הבינלאומית להשקיע מאות מיליוני דולרים במערכת החינוך של אונר”א, והרשות הפלסטינית. אולם בפועל, מעבר לאלפי מורים בעזה שחגגו את הטבח של ה-7.10, ישנם מורים בעזה עובדי אונר”א שהשתתפו באופן פעיל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, שבה ביצע חמאס מעשים הנופלים תחת הגדרת רצח עם. החטופה לשעבר דיצה הימן בת ה-84 אף העידה כי מורה עזתי עובד אונר”א החזיק בה בביתו. למרות פרסומי ה״אקדמיה לשוויון״ המציגים הרג של מורים בעזה כחלק מתהליך השמדת החינוך ברצועה, הם לא מתייחסים לכך שישנם מורים שמשמשים גם כמחבלים.
פעילות צה”ל עומדת בקנה אחד עם אמנת ז’נבה, לפיה מתקנים אזרחיים כמו בתי ספר ואוניברסיטאות, מאבדים את ההגנה המשפטית שלהם ברגע שהם מנוצלים לצרכים צבאיים. לכן, כאשר ישראל תוקפת מטרות כאלו, הדבר אינו מהווה “הרס שיטתי” של מוסדות חינוך, אלא פעולה לגיטימית שנועדה להגן על אזרחיה מפני איומים ביטחוניים ישירים. הביקורת על ישראל בשל תקיפת בתי ספר המשמשים כמוקדים לפעילות טרור מבטלת את זכותה וחובתה הבסיסית של ישראל להגן על אזרחיה
במקום לטפח דורות שיוכלו להשתלב בחברה גלובלית ובשוק העבודה, חמאס מגדל דורות שלמים שגדלים על שנאה ואלימות. ההסתה הזו פוגעת באופן ישיר בזכותם של הילדים לחינוך ניטרלי, נטול פוליטיזציה, ומונעת מהם את היכולת לשבור את מעגל האלימות ארוך-השנים. ההאשמות נגד ישראל על “השמדת מערכת החינוך” מתעלמות לחלוטין מהעובדה שחמאס הוא זה שמחריב אותה מבפנים – באופן מחושב ושיטתי. ״סכולסטיסייד״? אולי על-ידי חמאס.
פורסם במקור באתר מידה
