ביום שני ה-24 באוקטובר אגודות פלסטיניות מקינגס קולג’ בלונדון, ברונל, אימפריאל קולג’ לונדון ואוניברסיטת וסטמינסטר אירחו את ד”ר חוסאם זומלוט, ראש הנציגות הפלסטינית בבריטניה.
זומלוט בא לדבר על מה שלדעתו יהיו ההשלכות של מעבר שגרירות בריטניה מתל אביב לירושלים, בעקבות הדוגמה של ארה”ב. זומלוט טען שהוא מתנגד לחלוטין למהלך כי כל שגרירות בירושלים תהיה בלתי חוקית לפי החוק הבינלאומי.
למרות שחזר פעם אחר פעם על “האופי הבלתי חוקי לחלוטין” של השגרירות, זומלוט לא ציין איזה חוק זה יעבור. הוא הצביע על הבנתה של בריטניה את ירושלים כעיר ‘ייחודית’. מאחר שלא הושג הסכם בנוגע למעמדה הטריטוריאלי של ירושלים בין ישראלים לפלסטינים, הוא טוען כי הצבת השגרירות בירושלים שוללת את היכולת לדון בתנאים נוספים לשלום.
עם זאת, זאת לא עבירה על החוק. רוב הטענות לאי חוקיות של שגרירות בירושלים מתמקדות בדרך כלל בהחלטת מועצת הביטחון של האו”ם 478, ש”קוראת למדינות שהקימו נציגויות דיפלומטיות בירושלים לסגת פעולות כאלה מעיר הקודש”.
עם זאת, כפי שציין חוקר המשפט הבינלאומי מלקולם שו, רק החלטות שנוספו לפרק רשמי של אמנת האו”ם מחייבות מדינות. החלטה 478 לא נוספה לאמנה ונותרה רק חוות דעת והמלצה לירושלים. לכן הניסיון של זומלוט לצייר את החלטה 478 כמחייבת מבחינה משפטית אינו נכון ומטעה.
שנית, כבר יש קונסוליה בריטית בירושלים, בירושלים המזרחית כנציגות דיפלומטית המקיימת אינטראקציה עם ההנהגה הפלסטינית. אם ירושלים כולה היא שטח שנוי במחלוקת, אז קיומה של הקונסוליה הזו צריך להיות תחת אותה בדיקה תחת אותה החלטה, וצריך לבטא את אותו אישור מרומז לשליטה בעיר כמו בירת אותה מדינה. לא צריך להיות מוסר כפול – אם מותרת קונסוליה בריטית בירושלים מטעם הפלסטינים, אז למה לא אותו דבר עבור הישראלים?
זה גם מוכיח בבהירות מוחלטת שהחלטה 478 אינה באמת מחייבת, ובריטניה כבר הייתה מפרה את החוק הבינלאומי שכן היא מתייחסת לפרישה מכל “המשימות הדיפלומטיות”.
שגריר אש”ף רמז גם על נוכחות של לובינג ו”פוליטיקה טרנסקציונלית” העומדים בבסיס כוונתה של ליז טרוס לבחון את מצב השגרירות. זומלוט התייחס לחברי ישראל השמרנים “החזקים והמשפיעים” שלחצו על טרוס להעביר את השגרירות.
השלכה זו מדאיגה במיוחד, שכן היא מזכירה דמיון רב לאמרות האנטישמיות הקלאסיות של יהודים השולטים בפוליטיקה באמצעות כסף וקרבה לשלטון. באותה נקודה התייחס זומלוט ל”פוליטיקה העסקית” של טראמפ עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. זומלוט טען שטראמפ הסכים להעביר את השגרירות לירושלים בתמורה ל’עזרה’ בבחירה מחדש.
הוא לא ציין מי בדיוק יעזור לנשיא ארה”ב לשעבר בבחירתו. האם זה יהיה “הלובי הציוני” של ארה”ב? האם זו תהיה ממשלה זרה שמתערבת באמצעים כלכליים או פוליטיים בתהליך הבחירות של מדינה אחרת? לכל פרשנות יש השלכות אנטישמיות, אבל בסופו של דבר היא נותרה מעורפלת לגבי מי בדיוק יעזור לטראמפ בתמורה למהלך השגרירות.
השגריר העלה האשמות באפרטהייד, בטענה ש-20% מישראל “פלסטינים” ואין להם אותן זכויות כמו לישראלים יהודים. אחת הסיבות לכך היא כי המדינה הוגדרה כ’מדינה יהודית’.
ראשית, 20% מאוכלוסיית ישראל היא ערבית, לא פלסטינית ספציפית. שנית, לאותם 20% יש אזרחות ישראלית מלאה עם כל הזכויות הכרוכות בכך והנתונות לאוכלוסייה היהודית והנוצרית בישראל. עדות לכך היא שעולים ערבים-ישראלים לתפקידים הגבוהים בישראל, בפוליטיקה (עם הצטרפותה של מפלגת רעם הערבית לקואליציה הממשלתית ב-2021), במשפט (כאשר השופט הערבי סלים ג’ובראן מונה לסגן נשיא בית המשפט העליון) או עסקים (עם חאג’ יחיא יו”ר בנק לאומי).
בניגוד לאש”ף, ששולל זכויות מאזרחים להט”בים, מדינות דמוקרטיות אינן פוגעות בקבוצות האתניות, הדתיות או הזהות הנפרדות שלהן על ידי ציון הזהות הלאומית. ישראל נוצרה במיוחד כמדינת לאום, וכמקלט בטוח של העם היהודי. עם זאת ישראל גם נותנת זכויות מלאות לעמים של בני עדות שונות.
סוג זה של מצג שווא כדי לגרום לאנשים להאמין בטענות שווא של אפרטהייד הוא מסוכן, הונאה ולא מועיל להבנה, לאקטיביזם או לפתרון הסכסוך.
עם זאת, היה רגע אחד של מתינות, לזכותו של זומלוט. רוב השאלות שנדונו בסוף האירוע התרכזו בשאלת שתי המדינות. זומלוט טען ל”צדק יחסי” ולא “צדק מוחלט” ואמר שפשוט גירוש ישראלים לא יהיה צודק. עם זאת, זומלוט סותר ישירות את העמדה בה דגל אבו מאזן, שאמר שלא יהיה “ישראלי אחד” במדינה פלסטינית עתידית.
האנשים בכנס לא היו מרוצים מההטיות בשאלת המעמד המדיני ולכן זומלט חזר על הצהרות קודמות, וקרא לאנשים “להימנע מדיון על שתי מדינות, מדינה אחת. זה לא משנה. מדברים על שוויון”.
ועדיין, שאלת רצח העם והפינוי הכפוי עדיין נמצאת מאוד על סדר היום של הרשות הפלסטינית. למרות שלפעמים שהם נתפסים כקול המתינות בהשוואה לחמאס, האמנה שלהם עדיין קוראת למיגור ישראל מהשטח. בסעיפים 12 ו-19 של הרשות נכתב:
סעיף 12: מטרות “שחרור מוחלט של פלסטין ומיגור הקיום הכלכלי, המדיני, הצבאי והתרבותי הציוני”.
סעיף 19: שיטה “מאבק מזוין הוא אסטרטגיה ולא טקטיקה, והמהפכה המזוינת של העם הערבי הפלסטיני היא גורם מכריע במאבק השחרור ובעקירת הקיום הציוני, והמאבק הזה לא ייפסק עד להריסת המדינה הציונית. פלסטין משוחררת לחלוטין”.
אני מניח של”שוויון” עשויה להיות משמעות שונה עבור אש”ף ועבור חוסאם זומלוט.
גרסה שונה מעט של מאמר המערכת הזה הופיעה ב-Roar News, העיתון הרשמי של הקמפוס של קינגס קולג’ בלונדון.
For English press here
