לא, לא מדובר בסרטו הקומי של אדם סנדלר אלא בהכרזה של התנועה הלאומית של סטודנטים למען פלסטין וגם התנועה לצעירים פלסטינים ב 15 לדצמבר. באותה הכרזה, הארגונים פרסמו פוסט על השקת אתר חדש כמרכז למאמץ גלובלי ממוקד יותר. כזכור, הקמפיין קורא לתמיכה בששת הארגונים הפלסטינים “האזרחיים“ שישראל הכריזה עליהם כארגוני טרור באוקטובר.
סטודנטים למען פלסטין והתנועה לצעירים פלסטינים טוענים כי מדובר בהפללה שנועדה לעצור ארגוני ופעילי זכויות אדם שחלק מעבודתם היא תיעוד פשעי המלחמה של ישראל. אך על איזה פשעי מלחמה בכלל מדובר ברומו של עולם?
מתקיים פה סטנדרט כפול ולא מאוזן והנה הסיבה; ארגונים פרו פלסטינית טוענים כי ישראל עושה שימוש במטוסי ומסוקי קרב ובמערכות טילים כנגד אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, אך האמת היא הפוכה לגמרי. בעוד החמאס והג’יהאד האיסלמי מחביאים תשתיות טרור ואמצעי לחימה בקרב אוכלוסייה אזרחית, פשע מלחמה בפני עצמו, ישראל עושה שימוש בנוהל הקש בגג שהחל ב- 2008. לפי הנוהל, צה”ל מתקשר בטלפון ליושבי הבית ומזהיר אותם מפני תקיפה קרובה. על מנת לוודא שהם אכן יצאו מהבית, משוגר טיל קטן שפוגע בסמוך לבית או על הגג, ורק לאחר מכן משגרים את הפצצה שמשמידה את הבית. הבעיה היא שהחמאס הבין שישראל רוצה להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית, ולכן הוא בזדון עושה שימוש באזרחיו כמגן אנושי ואוסר על תושבי בתים להתפנות כדי לשמור על אמצעי הלחימה שלו. שמעתם נכון, סטודנטים למען פלסטין ו התנועה לצעירים פלסטינים מתעלמים מפשעי המלחמה שהחמאס מבצע באוכלוסייה שלו וזורק את האשמה על ישראל. בעוד שבצד הישראלי לוקחים אחריות מלאה על פעולות שנעשו על ידי פורעי חוק, ברשות הפלסטינית ובחמאס מעודדים ומהללים רוצחים עם דם על הידיים. אז למה אותם ארגוני זכויות אדם לא מגנים את פשעי הלחימה מהצד הפלסטיני?
ארגוני זכויות אדם נהנים מחופש מלא להתאגד ולממש את מטרותיהם בישראל. עשרות ארגונים פועלים באופן חופשי בישראל, בכל תחומי זכויות האדם, זאת כל עוד הם לא עוברים על החוק.
כפי שהוכח בעבר, לאותם 6 ארגונים פלסטינים היו ועוד ישנו קשר לטרור. למשל, ארגון “איחוד ועדות הבריאות” פעל במסגרת ארגון הטרור החזית העממית, ולכן פעילותו נאסרה. לכל אותם 6 ארגונים “אזרחיים“ שהוצאו מחוץ לחוק הישראלי, קשרים עם החזית העממית וכיום הם אף מהווים אפיק להזרמת כספים לארגוני טרור. אף מדינה דמוקרטית לא יכולה לאפשר לגופי טרור לפעול בשטחה, בלי אבל ובלי שום נסיבות מקילות. למשל, אגודה הבינלאומית לזכויות הילד הוא ארגון לא ממשלתי פלסטיני המתיימר לקדם זכויות ילדים פלסטינים. עם זאת, אנשים רבים בעלי קשרים לכאורה עם ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין הועסקו ומונו כחברי דירקטוריון באגודה הבינלאומית לזכויות הילד . שוואן ג’בארין, מנכ”ל אל-חק, הוא בכיר לשעבר בארגון הטרור החזית העממית שישב בכלא בשל תפקידו בפעילויות טרור רבות.
ג’בארין העסיק פעילי טרור של החזית העממית בצוות של אל-חק. זיאד מוחמד שחאדה חמידיאן, עבד באל-חק בשנים 1996-2017 כראש מחלקת ההדרכה של הארגון. הוא נעצר מספר פעמים לתקופות ממושכות בשל פעילותו בחזית העממית. יש עוד עשרות דוגמאות על הקשרים הענפים בין ארגונים אלה לחזית העממית.
בפוסט, שני הארגונים אומרים כי האתר החדש נועד לספק נגישות לתומכיהם, לחומרים, משאבים ולמאמצי “הסולידריות” שלהם. בשביל אותם ארגונים המילה “סולידריות” אומרת לשים קץ לפטור מעונשה של ישראל על הפרות זכויות האדם, האפרטהייד והמשטר הקולוניאלי של המתנחלים.
למרות המצב הבטחוני המורכב בישראל מאז הקמתה, המדינה מהווה אי של שפיות אל מול שאר מדינות המזרח התיכון. כמדינה המחויבת להגנה על ערכי חירויות הפרט וכבוד האדם, ישראל נאלצת להגיב למתקפה המתמדת של פעילות טרור, אלימות ותעמולה נגדה באופן התואם את שלטון החוק הדמוקרטי. בנוסף לכך, בית המשפט העליון של ישראל מילא תפקיד אינטגרלי במאבק לשמירה על העקרונות הדמוקרטיים של האומה.
לשמחתנו, בשנים האחרונות למדינות וארגונים רבים החל ליפול האסימון ולהפנים שישראל היא לא המכשול לשלום. דוגמא לכך הוא הקיצוץ בתקציב אונר”א שארצות הברית בממשל טראמפ ובריטניה עשו, או באפריל כשהפרלמנט של האיחוד האירופי גינה בפעם הראשונה את אונר”א על האלימות וההסתה המובנות בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית. אפילו אונר”א בכבודה ובעצמה גינתה את החמאס על הסתרת טילים בבתי ספר בעזה.
הטענות לאפרטהייד ולמשטר קולוניאליסטי בישראל ריקות מתוכן. כל קריאות “הזאב זאב” האלה ודאי שאינן תקפות כלפי ערביי ישראל, הנהנים מזכויות שוות וזוכים לאפליה מתקנת. אפילו בעסקת המאה שהוצעה על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר, דונאלד טראמפ, הוצע שאזור המשולש יועבר לרשות הפלסטינית, אך למרבה ההפתעה תושבי אזור המשולש הערבים עמדו על הרגליים האחוריות כיוון שלטענת חלקם ישראל היא הבית שלהם, ואחרים מרוצים מתנאי המחייה הטובים של ישראל.
באשר לעזה ולגדה המערבית, כל הטענות להפרדה בין אוכלוסייה ישראלית ופלסטינית על רקע אתני כפי שקרה בדרום אפריקה הן כלל וכלל אינן נכונות. גדרות ההפרדה ביהודה ושומרון ובעזה הן אמצעי ביטחון שנועד להגן על אזרחים ישראלים מפני התקפות טרור שיצאו ונתמכו על ידי מנהיגים פלסטינים.
הלחץ שסטודנטים למען פלסטין והתנועה לצעירים פלסטינים מפעילים אינו מכוון רק כלפי ישראל. הם גם קוראים לתומכים שלהם להשתמש באתר כדי לשלוח מיילים ישירות למנהיגי ארצות הברית והאיחוד האירופי. במקרה הטוב, זה לחץ שלא יעבור את חומות ההיגיון הבריא שהעולם המודרני כבר מכיר. מצד שני, אפשר לראות כבר כיצד השוליים באותן מדינות מערביות הופכים להיות יותר ויותר מרכזיים במפלגות הפוליטיות, כמו אצל מנהיג מפלגת הלייבור לשעבר ג’רמי קורבין או באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית המצמיח עשבים שוטים ואנטישמיים כדוגמת אלכסנדריה אוקסיו קורטז רשידה טליב, אילהאן עומאר, ועוד. אל לנו לשכוח שכבר כיום אותם ארגונים “אזרחיים“ מקבלים תרומות ממדינות באירופה, האיחוד האירופי ותורמים בינלאומיים אחרים.
זו זכות ואפילו חובה של מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, לשמור על כלל תושביה כנגד מעשי טרור. החוק בישראל, כמו בדמוקרטיות מתקדמות נוספות, מאפשר לגופי הביטחון לעקוב אחר חשודים במעשי טרור על מנת לסכל פיגועם. לדאבוני, אנו ממשיכים לראות כיצד ארגוני סטודנטים מובילים ומובלים בידי נרטיב שגוי שכבר הוביל לרציחתם של אלפי ישראלים בגלי טרור רבים. אז איפה הם כל אותם יפי נפש וחסידי זכויות אדם כשמדובר בפגיעה מכוונת ביהודים? האם משטר הטרור של חמאס בעזה לא מדיר שינה מעניהם? בניגוד למדינות אחרות במזרח התיכון ובכלל, נושא זכויות האדם הוא לא פחות מקדוש בארץ. מבצע שומר החומות, בו ישראל הגיבה לטרור חסר הרסן של חמאס, הדגיש את העובדה שמתנהלים שני מאבקים: המאבק הראשון הוא למיגור הטרור, והמאבק השני, הקשה לא פחות, הוא נטרול האג’נדה הרעילה וההרסנית שמסתובבת בקמפוסים ברחבי העולם. בעוד שהחמאס הוא אויב מוגדר, את המגמה של עליית האנטישמיות והפרופגנדה האנטי ישראלית קשה לעצור. אחת התקופות המעצבות חייו של אדם היא הקולג’, בו הוא נחשף לרעיונות, תנועות ודעות שונים. הבעיה היא שארגונים כמו סטודנטים למען פלסטין והתנועה לצעירים פלסטינים שוטפים את מוחותיהם של סטודנטים צעירים שאין להם חצי מושג על המזרח התיכון.
