בזמן כתיבת שורות אלה סובלת ישראל מיותר מ -8,600 מקרים מאושרים של נגיף הקורונה (COVID-19) ו- 56 מקרי מוות, כאשר האזורים בשליטת הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה דיווחו על יותר מ- 237 מקרים שאושרו ומוות אחד. אזור זה מאוכלס בצפיפות רבה עד כדי כך שהתפשטות הנגיף בלתי נמנע, אלא אם כן ננקטים אמצעי זהירות קיצוניים.
ישראל שלחה מאות ערכות בדיקה לווירוס הקורונה לרשות הפלסטינית בגדה המערבית, ומאות נוספות לרצועת עזה. רופאים, ישראלים ופלסטינים כאחד, פועלים ללא לאות כדי לסייע במניעת התפשטות הנגיף, והקימו חדרי פעילות משותפים להתמודדות עם המשבר. ישראל שלחה גם 20 טונות של חומר חיטוי למגזר הבריאות הפלסטיני.
למרות שהרשות הפלסטינית לא אחת קיבלה ביקורת מצד אזרחיה על כך שהם משתפים פעולה עם ישראל בפרויקטים משותפים, זה לא הפריע לרשות “לעבוד עם הרשויות הישראליות מהיום הראשון למאבק בנגיף”, לדברי גורם הבריאות הפלסטיני. אחד הציטוטים החזקים ביותר בעניין שיתוף פעולה הוא הציטוט של גורם בריאות אחר ברמאללה: “כל מי שהתנגד לשיתוף פעולה עם ישראל בתחום הרפואי פועל נגד האינטרסים של עמנו. זה הזמן להניח בצד את ההבדלים שלנו ולעבוד יחד נגד המגיפה, שאינה מבחינה בין יהודי לערבי.”
אף על פי שפלסטינים רבים נוסעים מידיי יום מהגדה המערבית לישראל לעבודות חקלאיות ותעשייתיות, התפשטות COVID-19 הפכה את הדבר לבלתי אפשרי. בתיאום עם מנהיג הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ישראל והרשות נקטו אמצעים כדי להעסיק כמה שיותר עובדים, תוך הוספת מגבלות לגבולות ישראל והגדה המערבית. לפיכך, פלסטינים המועסקים באזור התעשייה עטרות מצפון לירושלים יכולים להיכנס לישראל, אך הם יצטרכו לחיות ולישון במגורים קרובים למקום עבודתם במשך חודשיים. התאמות אלה תלויות במעסיקים, וכיום זוהי הדרך היחידה לפלסטינים לשמור על מקום עבודתם בבטחה.
למרבה הצער, שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבין הרשות הפלסטינית לא הפריע לארגונים שונים ואנשים פרטיים לנצל את הנגיף למען קמפיינים אנטי-ישראליים ואנטישמיים.
לדוגמה, IfNotNow צייץ שקר בוטה: “הכיבוש האכזרי של ישראל הופך את המגיפה הזו למסוכנת במיוחד עבור פלסטינים: הגבלות על תנועת העזתים, היעדר אספקה חיונית (כולל רפואה), וכליאה בצפיפות גבוהה מגדילה את האיום של התפרצות COVID-19 בעזה,” שמטשטשת את המציאות האמתית, שישראל והרשות הפלסטינית עושים מאמצים ראויים להערכה להתמודדות עם COVID19.
דוגמה נוספת, למגמה מצערת זו היא עתירה שנכתבה על ידי הארגון האנטי-ציוני Jewish Voice for Peace, הקורא לאמריקאים בקונגרס: “לסיים את המצור על עזה “מכיוון ש” COVID-19 מאיים באופן מיוחד על הפלסטינים בעזה”. אפילו המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ברני סנדרס, הצטרף לציוצים האנטי-ישראליים הקשורים ל- COVID-19, תוך שהוא קורא לישראל “הסירו את המגבלות על הסיוע ההומניטרי.”
“למרבה הצער, שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבין הרשות הפלסטינית לא הפריע לארגונים שונים ואנשים פרטיים לנצל את הנגיף למען קמפיינים אנטי-ישראליים ואנטישמיים.”
זה מופרך: COVID-19 אינו מאיים “באופן ייחודי” על הפלסטינים בעזה, שכן הנגיף גורם להרס בכל העולם. שנית, טענות אלה מתעלמות מהמציאות שישראל שלחה אספקה רפואית לעזה כדי לסייע במאבק בהתפרצות הנגיף.
דוגמה מטרידה נוספת לאנטישמיות בעקבות COVID-19 היא מנהיגת SJP (Students for Justice in Palestine) לשעבר באוניברסיטת ניו יורק, לין דוויק, שצייצה “בכל מקרה, האם כדאי לי לצבוע את הציפורניים שלי בצבע אדום או ירוק היום,” לאחר שישראל הודיעה על קורבן ראשון מנגיף הקורונה: ניצול שואה בן 88. אסור לנו לאפשר לרגשות שנאה שכאלה להתקיים, במיוחד מכיוון שרוב העולם מתאחד כרגע, כדי לעצור את ההשתוללות של נגיף הקורונה.
למרות ההתבטאויות המצערות הללו, נראה כאילו המגיפה סיפקה לישראל ולרשות הפלסטינית תירוץ טוב לתאם ולשלב כוחות, מבלי להעלות על הדעת את ההבדלים ביניהם. אולי זו הייתה קריאת השכמה הכרחית, עם מסר שתיאום בין שתי הצדדים יכול להועיל הן לישראלים והן לפלסטינים. למרות שחלקם תמיד ימצאו תירוצים לשיח האנטי-ישראלי והאנטישמי שלהם, עלינו להתמקד בתוצאות החיוביות שנבעו ממערכה משותפת זו של ישראל-פלסטינים למאבק ב- COVID-19. אפשר רק לקוות ששיתוף פעולה זה יסייע ליצירת בסיס חזק יותר לעתיד טוב יותר.
פורסם במקור באנגלית באתר: Jns.org
נכתב באנגלית על-ידי עמית קאמרה 2019-2020 בן סטון. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English
