בנובמבר האחרון התייצבו כמה מחברי קבוצת הכדורגל של קולג’ אוקסידנטל (אוקסי) לתמונה עם דגל צבא ההגנה לישראל ושיתפו אותה באנסטגרם האישי שלהם. הכיתוב בפוסט “@oxyfootball עומדים בסולידריות עם אחינו הישראלים במאבקים שלהם נגד טרור @IDF” ובמאבק נגד טרור.”
כתוצאה מכך התרחשו מספר דברים.
הנהלת הקולג’ שלחה מכתב לגוף הסטודנטים שהביע אי שביעות רצון על המקרה בגלל יצירת “רושם מוטעה כי השקפותיהם האישיות הן גם השקפותיהם של קבוצת הכדורגל של המכללה.” עם זאת, אותה הנהלה לא הצליחה לשלוט בהשתלשלות האירועים לאחר שמרכז הכדורגל הושחת בסוף השבוע שלאחר מכן. האחראים מעולם לא נתפסו, אך כתובות הגרפיטי “לשחרר את פלסטין” מעידות על השקפותיהם הפוליטיות של התוקפים.
בנוסף, תא הסטודנטים לצדק בפלסטין (SJP) של אוניברסיטת אוקסי, שלא היה מרוצה מתגובת ההנהלה, חש צורך לשלוח מכתב לעורך עיתון הקולג’ – The Occidental.
SJP היא קבוצה קיצונית. מלבד תמיכתם בתנועת ה-BDS, SJP מרחיקה לכת המקדמת באופן פעיל, ללא בושה, רוצחים וטרוריסטים.
דוגמא אחת כזו הייתה הזמנתה החוזרת של המחבלת המורשעת רסמיה עודה (Rasmea Odeh), שרצחה שני סטודנטים יהודים באוניברסיטה העברית, להרצות באוניברסיטאות שונות ברחבי ארה”ב. יצירת במה לשיתוף באידיאולוגיה של טרור ורצח, מציגה רק חלק מהמגמה של SJP, האחראית ברובה ליצירת סביבה העוינת נגד ישראל ותומכיה בקמפוס באמריקה.
במכתב לעורך, Oxy SJP טענה כי תגובת הדיקן לפוסטים באנסטגרם “מקלה את חומרת המעשה האלים שבוצע”. המכתב עוד טוען כי “רטוריקה מסוג זו [פוסט באינסטגרם] מפיצה את התיאור הלא מדויק של פלסטינים כטרוריסטים”, והוסיפה כי “יש השלכות חמורות על כל הסטודנטים המוסלמים והמזרח תיכוניים”, ולבסוף הגזימו עם הטענה שזה יגרום “למגמות רחבות יותר של איסלאמופוביה, דמוניזציה ודה-הומניזציה של אנשים בעלי חזות מזרח תיכונית”.
כל הבלאגן מצילום אחד שפורסם באנסטגרם, ובו אפילו המילה “פלסטיני” לא הופיעה?
למרבה הצער, תגובה בלתי מידתית מסוג זה נוגעת ממש בלב המגמה האנטי ישראלית באוקסי, כשמדובר בכל מה שקשור לישראל. כפי שניסח זאת סטודנט: “יש תרבות רחבה של בושה חברתית [בקהילת אוקסי]”.
בריונות במסווה של בושה חברתית.
“בושה חברתית” זו מכוונת לכל מי שנחשד כאוהד ישראל. אפילו מדי סולומון, ראש תא הסטודנטים ג’יי סטריט בקולג’ אוקסי, ארגון המזוהה עם השמאל, עלה על הכוונת. בשל, מאמר שלה שקרא לדיאלוג טוב יותר בין הקבוצות היהודיות השונות בקמפוס קיבל תשובה פוגעת מטעם איגוד הסטודנטים היהודי במכללה (JSU).
“קביעה זו הובילה למה שאפשר לטעון שיאו של המאמר, שם טוענת אל-חי כי אפשר לנדות מישהו בגלל דעותיו הפוליטיות”.
ארגון ה- JSU של אוקסי אינו מתיימר לייצג את כל היהודים בקמפוס, כפי ששמו עשוי לרמז, אלא שואף “לשמור על מרחב חופשי להגדרת זהות יהודית עצמית באוקסי.” הם עושים זאת על ידי “לימוד […] מעמיק של אנטישמיות ועליונות לבנה במטרה להבין כיצד יהודים מתקשרים עם מערכות כוח”.
הבנת האנטישמיות אך ורק דרך הנחה של עליונות לבנה מעידה על השקפתו הצרה של JSU ביהדות. למען האמת, בסתירה לטענה של סולומון, שנכתבה על ידי נטלי אל-חי, אחת החברות המייסדות של ה- JSU, טוענת נחרצות שמקור הציונות הוא עליונות לבנה.
קביעה זו הובילה למה שאפשר לטעון שיאו של המאמר, שם טוענת אל-חי כי “אפשר לנדות מישהו בגלל דעותיו הפוליטיות”.
ראשית כל, האמירה המפחידה הזו של אל-חי מקטינה את אחת מנקודותיה הקודמות (שם היא מתייחסת לאחת ממסקנותיו של סולומון “שלא לעסוק ברעיונות פוליטיים שגורמים לנו להרגיש אי נוחות”), אם כי זה במקצת החסרונות ההגיוניים, הטכניים והעובדתיים של הסתירה.
חשוב מכך, אמירה זו עומדת בבסיס הרוח של אוקסי של בושה חברתית לכל מי שהוא פחות מאנטי-ישראלי. זו גם הסיבה לכך ששום דבר אפילו לא מזכיר דיאלוג בריא ביחס לישראל. מי שאינו מסכים עם השמאל הקיצוני פשוט מסתכן בכך שהוא מנודה על ידי חברים אחרים באגודת הסטודנטים.
הלגיטימיות של השיח החד-צדדי הזה (או ליתר דיוק, האי-לגיטימיות של דעות אחרות) אינה מופצת רק על ידי חברי גוף הסטודנטים.
גם הפקולטה באוקסי מורכבת במידה רבה במניעת התפתחות שיח פלורליסטי אודות ישראל. דוגמה לכך ניתן לראות כאשר בוחנים את תכנית הלימודים של קורס שכותרתו “ההיסטוריה של שאלת פלסטין-ישראל”. בלי להזכיר את השואה (ואת הקשרים בין ההנהגה הפלסטינית והמפלגה הנאצית) או את השורשים היהודיים ההיסטוריים לארץ ישראל, הקורס רחוק מלצייר תמונה בלתי משוחדת או מדויקת של תולדות הסכסוך.
דוגמא נוספת, ניתן לראות במכתב שנשלח לנשיא אוקסי על ידי פרופסורים בשנת 2018, שמתחו ביקורת על משרה שניתנה לחוקר הישראלי ד”ר טל בקר. טענתם היא ש”עבודת החיים של בקר הייתה להחליף את השפה הגסה והפוגעת לעתים קרובות של הממשלה הנוכחית של ישראל [אז] בביטויים לא מזיקים המציגים באופן שגוי את המציאות האכזרית של הכיבוש”. במילים פשוטות, מכיוון שבקר רואה את הסכסוך בצורה שונה מכפי שהם נוהגים, הפרופסורים חשו שזה “לא הולם” לתת לו פרס.
לרוע המזל, מגמה זו נמשכת, ובסבירות גבוהה, תמשיך להתרחב.
לא כך אמורים להראות קמפוסים במכללות. מה קרה לרעיונות העוצמתיים של פלורליזם המחשבתי, וחופש הביטוי?
לפחות באוקסי, נראה שהם נדחקו הצידה בשביל חשיבה “נכונה” והדחף האובססיבי לא להעליב אנשים. ובכן, לפחות לא למי שיש לו השקפות אנטי-ישראליות קיצוניות.
פורסם במקור באנגלית באתר: The Algemeiner.
נכתבת באנגלית על-ידי עמית קאמרה 2019-2020 באוניברסיטה העברית מתניה הרו. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.