ב-6 בינואר 2026, התבצעה פשיטה של כוחות מג”ב וצה”ל על אוניברסיטת ביר זית שבאיו”ש, בעקבות הפרות סדר בהשתתפות מאות חשודים שכללו יידוי אבנים וסלעים מגגות לעבר הכוחות. 11 איש נפצעו בפשיטה של צה”ל, גם מירי חי. התגובה מצד סטודנטים בקמפוסים באה למחרת, כשסטודנטים מהאוניברסיטה העברית נשאו שלטים בעברית ובערבית, בהם נכתב: “עומדים ועומדות בסולידריות עם ביר זית” ו”ביטחון וחופש אקדמי לכולם וכולן”. באוניברסיטת תל-אביב הייתה מחאה עם שלט שכתוב עליו בעברית, ערבית ואנגלית “לכל אחד ואחת את הזכות לחיים, הזכות לחינוך, הזכות לעתיד”, לצד זה היו אנשים ששכבו על הרצפה בלבוש שחור כדי לדמות אנשים מתים.
מחאות הסולידריות בקמפוסים בישראל מוצגות כמאבק אוניברסלי על חופש אקדמי וזכויות אדם, אולם הן מתעלמות מכך שמזה שנים רבות, אוניברסיטת ביר זית מהווה מקום מרכזי לארגוני סטודנטים המזוהים עם קבוצות טרור פלסטיניות, כמו אל-כותלה אל-אסלאמיה המזוהה עם חמאס ותא המזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין, שני ארגוני טרור המוכרים על ידי ארה”ב, קנדה, האיחוד האירופי וישראל. במהלך השנים, ביר זית הפכה גם לחממה לפעילות לאומית פלסטינית מיליטנטית, ושימשה מעוז לפעילות עוינת כנגד ישראל. יצאו ממנה מחבלים הזוכים להערצה על ידי הסטודנטים שם כמו יחיא עיאש, המכונה “המהנדס” של חמאס שעמד מאחורי שורת פיגועי תופת נגד ישראל ושחוסל על ידה בשנות ה-90. אליו מצטרף גם מרוואן ברגותי, מי שכיהן כנשיא התאחדות הסטודנטים בשנות ה-80 באוניברסיטת ביר זית ושהורשע ב-2004 ב-5 רציחות וניהול הזרוע המזוינת של הפת”ח, התנזים.
ב-8 בספטמבר 2025, סטודנט להנדסת חשמל מאוניברסיטת ביר זית היה אחד המחבלים בפיגוע הירי בצומת רמות בירושלים, בו נרצחו 6 ישראלים. בתגובה לחיסולו על ידי כוחות הביטחון הישראלים, אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה פרסמה הודעת האדרה למחבל, ובמקביל פרסמה הודעת גינוי חריפה נגד הנהלת ביר זית שלא הביעה הזדהות או הכריזה על יום אבל. ב-21 ביולי 2024, סוכלה פעילות חוליית טרור של חברים מתא אל-כותלה אל-אסלאמיה מהאוניברסיטה שתכננו פיגועים משמעותיים לצד העברת כספים לפעילי חמאס באיו”ש. ב-8 בדצמבר 2023, כחודשיים אחרי הטבח של החמאס ב-7 באקוטבר, פרסם חשבון ה- Xשל אוניברסיטת ביר זית: “ביום זה, לפני 36 שנה, החלה האינתיפאדה הראשונה ממחנה ג’באליה, ולאחר מכן התפשטה ברחבי פלסטין כולה; מהווה דוגמה מושלמת לאחדות לאומית אל מול הדיכוי”. ב- 24 בספטמבר 2023, כוחות הביטחון עצרו שמונה סטודנטים שהסתתרו באוניברסיטת ביר-זית ותכננו לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי.
פעמיים ברציפות, ב-2022 וב-2023, ניצח תא הסטודנטים של חמאס בבחירות לאגודת הסטודנטים. במהלך הבחירות במאי 2023, התקיים קמפיין של תאי הסטודנטים של חמאס ופת”ח שניסו להראות כמה הם יותר קיצונים כלפי ישראל. הקמפיין של חמאס סימן את מעורבותם של אנשי הארגון בעזה ובביצוע פיגועים נגד ישראל. הסטודנטים של חמאס לעגו לתא של פת”ח ומתחו ביקורת על מדיניות התיאום הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל, בהובלת אבו מאזן. מאידך, הסטודנטים של פת”ח התגאו בכך שפעילי ‘ערין אלאסוד‘(גוב האריות) ו”גדודי חללי אל-אקצא” שהיו מסונפים לפת”ח היו מעורבים בפיגועים נגד ישראל.
בינואר 2022, אוניברסיטת ביר זית הושבתה לכמה שבועות לאחר שמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ערכו פשיטה על מעונות הסטודנטים, שם הם ערכו חיפושים ועצרו כמה סטודנטים המזוהים עם תא הסטודנטים של חמאס. כמובן, זה לא גרם לאותם סטודנטים ישראלים למחות על זכויות סטודנטים פלסטינים שהופרו כביכול.
בדצמבר 2021, לכבוד חגיגות ה-34 שנים לייסוד חמאס, אל-כותלה אל-אסלאמיה קיימו כמה אירועים בסגנון מפגן צבאי עם דגלי חמאס, כאשר הסטודנטים בקמפוס לבושים כמחבלים. בכנס באוניברסיטה פעיל בתא בירך על “חלקי הגופות שהתעופפו ברחובות ירושלים ותל אביב”, אותן ערים בהן הפגינו הסטודנטים הישראלים סולידריות עם ביר זית. באותו שבוע התקיים אירוע אחר של אל-כותלה אל-אסלאמיה שהרשות הפלסטינית לא פיזרה, וכשהנהלת הקמפוס מנעה מהסטודנטים לעשות אירוע באולם, אלה הגיבו בשבירת דלתות בקמפוס.
פרופ’ בשארה דומאני, נשיא אוניברסיטת ביר זית בשנים 2023-2021, הפך למייסד המרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בראון היוקרתית ומקדם שם תוכניות “לימודי פלסטין” שמזמינות פרופסורים קיצונים מאוניברסיטת ביר זית שמשדלת סטודנטים לאנטישמיות, תעמולת טרור והכחשת זכות קיומה של ישראל. סטודנטים מבראון הגיבו למתקפת 7 באוקטובר בהצהרות שמחה על רצח אזרחים ישראלים, והמרכז דוחה חופש אקדמי לטובת אג’נדה קיצונית.
עוד לפני ה-7 באוקטובר איו”ש היוותה את אחת הזירות המדממות ביותר. בשנתיים של מלחמה עם 7 חזיתות, בשנים 2025-2024 התרחשו מגזרת איו”ש וירושלים כ-11,219 פיגועים וסוכלו2,317 פיגועים ע”י כוחות הביטחון בישראל.
אוניברסיטאות מעצבות את חיי הציבור באופן עמוק על ידי טיפוח ערכים, כישורים מנהיגותיים והון אנושי שמשפיעים על פוליטיקה, כלכלה וקהילות. הן מייצרות מנהיגים, ואמורות לייצר שיח ציבורי ופורה. אך נראה שבאיו”ש, אוניברסיטאות כמו ביר זית ושכם מהוות סממן למתחים בתוך החברה הפלסטינית ולמשחקי הכוח בין הפלגים השונים בה, שפעמים רבות באות לידי ביטוי במתקפות בנשק חם שנכנסות גם לגבולות הקו הירוק.
התמיכה הגלויה של סטודנטים ופרופסורים ישראלים בסטודנטים מאוניברסיטת ביר זית, מרכז קיצוניות שמהווה חממה לפעילות אנטי-ישראל ואנטישמית, מתעלמת מההיסטוריה של הצהרות הסטודנטים והאוניברסיטה התומכים בטרור דרך מצעדים צבאיים בקמפוס ומעורבות בטרור של הסטודנטים. המפגינים מאמצים נרטיב “דיכוי אקדמי” נגד פעולת מניעה של צה”ל שנועדו לעצור את שפיכות הדמים. מדובר בקריסה ערכית שמלבינה את ההיסטוריה ומתעלמת מהאיום שנמצא בפתח הבית.
פורסם לראשונה במקור ראשון
