בין ה-28 לפברואר עד ה-5 למרץ טסתי מטעם התא הסטודנטיאלי “ישראליטי”, תא בניהול CAMERA on Campus ונפש יהודי, למשלחת של שישה ימים ללונדון. מטרת המשלחת הייתה לחבר את הסטודנטים הישראלים לשורשים היהודים שלהם, ולתת להם כלים להתמודד אל מול ההסתה והעוולות נגד ישראל באוניברסיטאות.
במהלך המשלחת נפגשנו עם גורמים שונים אשר קשורים לאקטיביזם ישראלי בבריטניה כמו: הסוכנות היהודית, UJS (איגוד הסטודנטים היהודים בבריטניה), חברי פרלמנט ממפלגת השמרנים והלייבור של בריטניה NJA (האספה היהודית הלאומית) שגרירות ישראל בלונדון ואפילו הקמנו דוכנים של CAMERA on Campus באוניברסיטאות באנגליה שנועדו להיאבק באינפורמציה המוטעית של “שבוע האפרטהייד הישראלי“.
אז מהו שבוע האפרטהייד הישראלי? מדובר בסדרה של אירועים המתקיים בכל שנה בקמפוסים באירופה ובצפון אמריקה בניהולם של הסניפים הסטודנטיאליים של תא הסטודנטים העולמי SJP (סטודנטים למען צדק בפלסטין).
בשבוע הזה סטודנטים אנטי-ישראלים מקימים מיצגי אומנות כמו “חומת אפרטהייד”, ומעבירים מידע שגוי ולא מדויק על ישראל במטרה לפגוע בה אקדמית וכלכלית.
לא בכדי טסנו ללונדון במהלך הקמפיין החינוכי של ,CAMERA on Campus Apartheid Week Exposed שבועיים לפני “שבוע האפרטהייד הישראלי”; זאת על מנת לספק ידע ועובדות לסטודנטים בקמפוסים הבריטים שעלולים להיתקל בהטיה האנטי-ישראלית שמשתוללת באוניברסיטאות שם.
במסגרת המשלחת הגענו לסיטי קולג’, UCL (University College London) וKCL (King’s College London), על מנת להקים דוכן כחלק מהקמפיין של “Apartheid Week Exposed”, שנועד לתקן ולהפריך את כל האינפורמציה המוטעית על ישראל בקרב אוניברסיטאות. במהלך הקמת הדוכנים ניגשנו לסטודנטים, שאלנו אותם מה הם חושבים על ישראל ואיך הם תופסים את הציונות. חלקם סיפר לנו שעל פי מה שהם שמעו בקמפוס – ישראל מתאכזרת לפלסטינים וכי יש שם אפרטהייד.
בתגובה שאלתי אותם מה ההגדרה של אפרטהייד, תשובתם הייתה שאפרטהייד היא החלוקה המפלה של הזכויות בארץ, כלומר שהמדינה מתייחסת לקבוצה אחת בצורה מפלה מול קבוצה אחרת. ציינתי בפניהם שלא רק שיש שוויון בין ערבים ליהודים כאזרחים, אלא שמפלגה ערבית אפילו הייתה חברה בקואליציה בכנסת הקודמת, מה שסותר את רעיון האפרטהייד.
כאשר התהלכתי במסדרונות של סיטי, ראיתי הרבה מודעות על הקיר אשר קוראות לשחרור פלסטין מידי האפרטהייד הישראלי, וכמו כן להכנסה של נציגים פלסטינים לאיגוד הסטודנטים.
היה גם פוסטר שעליו התנוססו דגלי המדינות שעזרו לטורקיה בזמן רעידת האדמה בפברואר האחרון, על הפוסטר היה אמור להיות גם דגלה של ישראל אשר שלחה משלחת הצלה גדולה, אך מכל הפוסטר מלא דגלי המדינות, רק דגלה של ישראל נקרע מהפוסטר. למרות זאת ולהפתעתי, הרוב הגדול של הסטודנטים שאליהם פניתי היו מנומסים וחייכנים והם לא יצאו נגדנו כאשר דיברנו איתם על ישראל והסכסוך. למען האמת נראה היה שלרובם לא היה אכפת כלל מהסכסוך הישראלי פלסטיני.
סיפרנו ל-Jewish Society ול-Israel society ב-UCL ו-KCL על המטרה של המשלחת שלנו. רוב הסטודנטים שם סיפרו לי כי חייהם בקמפוס טובים וכי לרוב הם לא מרגישים שונה או נרדפים, אך ישנם אירועי קיצון, כמו באירוע שאותו סיקר יוסף חדאד, שגרמו להם להרגיש מאוד לא בטוחים. דיברנו עם סטודנטים ממוצא עירקי, איראני וסעודי שהתעניינו בישראל ושמעו מאתנו על החוויה הישראלית שלנו ועל מהלך הסכסוך הישראלי-פלסטיני שלא הכירו בעבר.
לאוניברסיטת UCL, למשל, יש היסטוריה עשירה של תקיפות כנגד ישראל. UCL הוא הקמפוס בו התקיימה צעדה של סטודנטים שקראו לאינתיפאדה בפברואר 2023 בזמן אירוע של יוסף חדאד. חדאד כבר שנים מדבר ומקדם שלום בין יהודים לערבים, אולם הוא נאלץ להיות מלווה על ידי 5 מאבטחים בשל איומים מצד סטודנטים אנטי-ישראלים.
ההקצנה הזאת כנגד חדאד נובעת מחוסר הבנה ופייק ניוז על ישראל, זאת על רקע המחשבה המוטעית כי יש אפרטהייד בישראל. בזמן מבצע “שומר חומות”, האוניברסיטה האשימה את ישראל באלימות, בצורה חד צדדית, תחת הטיעון כי המצב הגיע לנקודת רתיחה בגלל מדיניות האפרטהייד של ישראל.
הטענה כי ישראל הינה מדינת אפרטהייד עומדת בלב שבוע האפרטהייד הישראלי ואני שולל אותה מהיסוד. יש הגדרה של האו”ם לאפרטהייד שטוענת: הפרדה מערכתית אשר מפלה על בסיס גזע. אין בישראל שום מערכת אשר מזכירה משהו כזה. ערבים ישראלים מכהנים בכנסת ובבית המשפט העליון.
הבעיה באוניברסיטת UCL, ובעוד אוניברסיטאות כמוה בבריטניה, הינה העובדה כי האנטישמיות לא מגיעה רק מסטודנטים אשר נסחפים על ידי גלי פייק ניוז ועובדות לא נכונות, אלא שהאנטישמיות הינה מערכתית ומצויה גם בסגל האקדמי.
כיום ההגדרה הרווחת למהי אנטישמיות מוגדרת על ידי ארגון IHRA (כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה), ומאומצת על ידי קמפוסים רבים ברחבי בריטניה.
אולם בשנת 2021 ההנהלה של UCL ניסתה לבטל את ההכרה של האוניברסיטה בהגדרה זו כהגדרת האנטישמיות. הצבעה זו בסוף לא יצאה לפועל אך ארגון הסטודנטים מראש טען כי במידה שתעלה, הוא יצביע בעד ביטול הגדרה זו. הצבעה זו תוכננה להתבצע ביום השואה והקהילה היהודית בבריטניה כלל לא עודכנה לגביה.
הבעיה שנובעת מתמיכת אגודת הסטודנטים ב-UCL בהחלטה זו נובעת מכך שאגודת הסטודנטים צריכה לייצג את כל הסטודנטים, גם את הסטודנטים היהודים. במאמר של אביגיל דארוויש, עמיתה בארגון CAMERA on Campus בבריטניה, היא טענה שכיהודייה היא מרגיש מאוד לא בנוח מהאקלים החדש שנוצר ב-UCL, ואני מסכים איתה.
אסכם את הביקור בכך שזו הייתה חוויה מעצימה, מלמדת ומהנה מאוד. ראינו את חיי הקהילה היהודית בלונדון, פגשנו קבוצות וארגונים תומכי ישראל, נחשפנו לחלק מהשקרים וההסתה נגד ישראל וקיימנו מפגשים חשובים בקמפוסים.
ההצצה הקטנה שלי לתוך הקמפוסים בבריטניה גרמה לי להבין כמה אנחנו עוד רחוקים מהבהרת האמת בנוגע לישראל, לא רק ממקום פטריוטי או הסברתי, אלא פשוט כמלחמה בעובדות השקריות נגד המדינה.
אני מרגיש בר מזל ושמח שקיבלתי את ההזדמנות לנסוע עם חברי למשלחת ולהשפיע, במידה מסוימת, על איך שהעולם רואה אותנו. בתקופה הזאת, כשעם ישראל נמצא בפילוג משמעותי, אנו מחויבים לשמור על חזית מאוחדת.
פורסם בבלוג של זמן ישראל
Follow this link to read the article in English.