הסתה לאלימות ותמיכה בטרור בבית הספר לאמנות בבצלאל

אקדמית בצלאל, שהוקמה בירושלים בשנת 1906, נחשבת לאחת המוסדות האקדמיים היוקרתיים בישראל ללימודי אמנות, אדריכלות ועיצוב.

לאחרונה אקדמית בצלאל עודדה את הפופולריות של “סאדא“, תנועה בהובלת סטודנטים המייצרת יצירות אמנות לקידום קיצוניות אנטי-ישראלית והאדרת טרור. מוקדם יותר החודש, הוענק למייסדת סאדא, לובנה א-שנע, בתו של חבר הכנסת לשעבר, טאלב א-סנה, פרס קרן עזריאלי לאדריכלות. לאחר שקיבלה את השבח הזה, מוקדם יותר בינואר, זכה הארגון של לובנה, סאדא, לתמיכה רחבה בבצלאל ולסיקור בחדשות המקומיות.

אביה של לובנה, טאלב א-סאנע, הוא פוליטיקאי ישראלי בדואי אנטי-ציוני ועורך דין, שכיהן כחבר כנסת במשך 20 שנה רצופות מטעם מפלגת רע”ם תע”ל. לאורך הקריירה בת שני העשורים שלו, א-סאנע היה נושא למחלוקות רבות.

באוגוסט 2001, בראיון לטלוויזיה של אבו דאבי, חודשיים לאחר פיגוע הטרור בדיסקוטק הדולפינריום על חוף הים בתל אביב, שבו נהרגו 21 אזרחים ישראלים, אמר א-סאנע:

“זהו מבצע באיכות מיוחדת, כי הוא לא נועד נגד אזרחים אלא נגד חיילים בלב מדינת ישראל. הישראלים צריכים להבין שאם לא יהיה ביטחון לפלסטינים, גם להם לא יהיה ביטחון”. בדיוק כמו שהם מגיעים לשכם, כך מגיעים הפלסטינים לתל אביב”.

בשנת 2005, בעת שכיהן כחבר כנסת, ביקר א-סאנע בסוריה ונפגש עם נציגי משטר שונים, כולל המזכ”ל ומייסד החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, נאיף הוואטמה, שהיה אחראי על הטבח במעלות, בו נרצחו 24 ילדים. זמן קצר לאחר ביקורו נפתחה חקירה פלילית נגד א-סאנע מאחר שביקר במדינת אויב של המדינה בה הוא היה נציג המחוקקים בפועל, דבר שעובר על החוק.

ב-15 במאי 2008, א-שנע השתתף בהנצחת “יום הנכבה“, שבו מנהיגים פלסטינים מתאבלים על הקמת מדינת ישראל, ומייחסים באופן מוטעה את משבר הפליטים הפלסטיני לישראל, במקום להאשים את חמשת צבאות ערב שניסו להשמיד המדינה היהודית בראשית דרכה. במהלך הטקס השתתף א-סאנע באופן פעיל והכריז ש”הציונות היא אלימה וגזענית“.

באפריל 2011, בזמן שהרצה באוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג’נין, האשים א-סאנע את מדינת ישראל ב”חקיקת חוקים כמו זו של גרמניה הנאצית”. באותו ראיון, א-סאנע גם טען כי “ישראל הקימה ערים מיוחדות ליהודים כמו הערים שנוצרו בדרום אפריקה עבור אזרחים לבנים בתקופת האפרטהייד”. בשנת 2020, כשהתראיין ברדיו גלי ישראל א-סאנע קבע כי “פגיעה בחיילים ישראלים היא חלק ממאבק נגד צבא הכיבוש”.

במקרה של טאלב ובתו לובנה, התפוח לא נופל רחוק מהעץ. תנועת סעדה הוקמה במטרה לקדם “זהות פלסטינית” בקרב תלמידי מיעוטים בבית הספר לאמנות. אבל במקום זאת התנועה מקדמת אלימות ואיבה בין סטודנטים ערבים ויהודים עם יצירות אמנות המתארות אנטישמיות גסה.

אחת היצירות האמנותיות הבוטות ביותר של “סאדא” זכתה לפופולריות במהלך מבצע “שומר החומות“, והציגה “שיטות של התנגדות עממית פלסטינית” עם תיאורי הצגת פיגוע בבקבוקי תבערה על כוח צה”ל, יידוי אבנים באמצעות רקטות. , גלגול צמיגים בוערים, הסרה או הסטת שלטי הכוונה בכבישים כדי לבלבל את כוחות הביטחון, הצתות ועוד אמצעים רבים להתנגדות אלימה. האיורים פורסמו בעמוד הפייסבוק של סאדא, ובמקורם מתוך חוברת מצוירת שפורסמה לאחר האינתיפאדה הראשונה. כותרת החוברת הייתה “שיטות ההתנגדות העממית הפלסטינית”. התנועה נכתבה לצד תמונות המפרטות פעולות חמורות נגד כוחות הביטחון, והוסיפה את הכיתוב: “אנו מאחלים לגדולינו איתנות וכוח עד הניצחון”.

 

להלן תמונות של איורים אלה שהוזכרו לעיל:

https://www2.cameraoncamp.us/cdn/2023/02/17150007/art1.png

https://www2.cameraoncamp.us/cdn/2023/02/17150008/art2.png

https://www2.cameraoncamp.us/cdn/2023/02/17150009/art3.png

https://www2.cameraoncamp.us/cdn/2023/02/17150010/art4.png

בנוסף, במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2021, כאשר הייתה הסלמה באלימות בשייח ג’ראח, בסאדא ערכו ועידה משותפת (בזום) עם ארגון “סמדון” מגרמניה. הכנס נקרא “אמנות והתנגדות” והוא עסק בדרכים ליצור ולגבש אמנות למאבק הפלסטיני. שבועיים בלבד לאחר מכן, הוכרז הארגון הגרמני הזה, התומך במחבלים בבתי הכלא בישראל, על ידי שר הביטחון דאז, בני גנץ, כארגון טרור המקושר לחזית העממית לשחרור פלסטין.

אי אפשר לסבול פרובוקציות כאלה של אלימות וקנאות באמצעות אמנות, סאדא מפאר בגלוי את הטרור, אבל הבעיות בבצלאל מעמיקות יותר מכיוון שהסגל האקדמי קידם גם תעמולה אנטי-ציונית.

בינואר 2023, תמר ברגר, מרצה בכירה במחלקה לארכיטקטורה, פרסמה מייל עם עמיתיה המופנה לסטודנטים, והצהירה על אהדתם והבנתם את “המאבק הפלסטיני בברוטליות משטרת ישראל ובמתנחלים אלימים”. ברגר כתבה בתמיכת כמה ממקורביה, כי הם “מבינים את הקושי בלמידה במוסדות המנוהלים על ידי הכיבוש הישראלי”, וכי הם מקווים שבאמצעות תרומתם של ההשכלה הגבוהה, ניתן לשנות דעות חברתיות ופוליטיות לטובה. ” ברגר מדגישה כי היא ועמיתיה “יסייעו לסטודנטים כמיטב יכולתם הנאבקים בלמידה בנסיבות המתמשכות של הכיבוש ויקראו לפרופסורים להצטרף לקריאה בתמיכה בעניין הפלסטיני”.

 

בתמונה למטה נמצא המייל שכתבה ברגר ונשלח לקבוצת תלמידים:

המכתב הזה רצוף שקרים. לגבי שייח ג’ראח – מה שלא מובן בעיני רבים, זכויות המשמורת בשטח הן סכסוך אזרחי לגבי תשלום דמי השכירות, לא הוצגה ראיה המוכיחה שהנכסים שייכים לאף אחד אחר. בנוגע להר הבית – במהלך מבצע “שומר החומות” ובימים שלאחר מכן, נאלץ הביטחון הישראלי להגיב להפגנות פלסטיניות אלימות שסיכנו את חייהם של כולם. ישראל נקטה בצעדי הגנה, ולא תגרתה פלסטינים כפי שהמכתב הכוזב טוען.

בית הספר לאמנות בצלאל לא צריך לתת במה לקבוצות סטודנטים כמו סאדא, ולאפשר לסגל, בשם המוסד האקדמי, להאדיר את הטרור ולקדם נרטיב המייצג את הסכסוך הערבי-ישראלי. על המנהלים בבצלאל לפעול כדי להבטיח שהמוסד האקדמי לא יאפשר לשנאה ולקנאות להטביע את השיח האקדמי האמיתי ושיתוף הפעולה בין תלמידים יהודים וערבים.

 

For English press here