עידוד חורבן ישראל מוגן באוניברסיטת שיקגו

במרץ פירטתי את הקמפיין של SJP (סטודנטים בעד צדק בפלסטין) נגד חופש אקדמי באוניברסיטת שיקגו. מאז המצב רק הידרדר.

החרם האנטי-ישראלי הראשוני של SJP כוון לקורסים על ישראל ה”מעניקים לגיטימציה” למדינה היהודית באמצעות, מה שהם קוראים לו, תעמולה. מאוחר יותר, הרחיבו SJP את החרם בדרישה מעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה להסיר כתבות פרו-ישראליות ולהתנצל על פרסומן. למרבה הצער, זה הצליח.

ב-2 באפריל, העיתון של אוניברסיטת שיקגו, ה-Chicago Maroon, נכנע לדרישות של SJP נגד חופש הביטוי והסיר הודעה שכותרתה “עלינו לגנות את האנטישמיות המקוונת של SJP”. הם התנצלו על פרסומו משום שהוא אפשר תמיכה ב”רגשות ציוניים וגזעניים”. הדבר מדאיג במיוחד שכן ההתנצלות של עיתון הסטודנטים מדברת על הציונות, ההגדרה העצמית של העם היהודי, כבלתי מקובלת חברתית, למרות שרוב הקהילה היהודית מזדהה כציונים. על ידי כניעה לציד המכשפות של SJP נגד סטודנטים ציונים וחופש הביטוי, השיקגו מארון אחראי להשתקת הקהילה היהודית ביעילות ומאפשר לנטיות אוטוריטריות לפרוח בקמפוס.

למרות שעיתונים לא תמיד ניטרליים מבחינה פוליטית, שיקגו מארון הוא עיתון הסטודנטים העצמאי באוניברסיטת שיקגו. זה נותן לעורכים כוח מונופוליסטי בהגבלת חופש הביטוי העיתונאי מכיוון שאין חלופה דומה למארון בקמפוס.

במאמרם ציינו מחברי הכתבה הפרו-ישראלית שהוסרה מאז כי “UChicago מתגאה במדיניות חופש הביטוי שלה” וטענו כי החרם של SJP מונע חופש חינוכי. למרבה האירוניה, הדרישה של SJP להסיר את הכתבה הוכיחה את מה שהסופרים הפרו-ישראליים, מלודי דיאס ובנג’מין זברק, טענו בדיוק לגבי האג’נדה של SJP נגד חופש הביטוי. עם זאת, הפעולות האחרונות של המארון מסמלות ש- UChicago אינה עוד סביבה עם חופש ביטוי.

בהתנצלותם, עורכי הדעות הראשיים, קלי הואי ואליזבת וינקלר, טוענות שעמוד הדעות הפרו-ישראלי פגע בקהילת UChicago מכיוון שהוא “שימש לדה-לגיטימציה וערעור הקמפיין של SJP UChicago”. זוהי עמדה פוליטית גלויה בנושא שנוי במחלוקת בקמפוס המרמזת שזה לא מוסרי לבקר את מסע הצלב המסוכן של SJP נגד החופש האקדמי.

העורכים טוענים שהמאמר דיאס-זברק היה אחראי לפגיעה בסטודנטים פלסטינים. הם אפילו מודים שהסרת הכתבה “עשויה להשפיע על סטודנטים יהודים בקמפוס”, שכן מעשיהם “יכולים להיראות כחונקים את הקולות היהודיים”, אך הם הצדיקו את פעולותיהם בשם “בדיקת עובדות שקדנית”.

עם זאת, הוי ווינקלר כנראה אינם מאמינים שסטודנטים יהודים ראויים לאותן הגנות כמו מיעוטים אחרים: The Maroon פרסם לאחרונה מאמר שנאה לא מדויק עובדתית שכותרתו “אנחנו צריכים להצטרף לחרם של SJP על שיעורים ציוניים” וברור שהוא מחזיק מוסר כפול מוטה כלפי סטודנטים יהודים.

הכתבה, שחיברה רואן עבאס, רוכלת תעמולה אנטי-ישראלית ותוקפת מרכיב יסודי בזהות היהודית כשהיא מסובבת את הגדרת הציונות למשהו בלתי ניתן לזיהוי ומנותק מהמציאות. עבאס טוען כי “הציונות היא אידיאולוגיה אימפריאליסטית המבוססת על קולוניאליזם מתנחלי”, ללא ראיות עובדתיות התומכות בהאשמה חמורה זו. המארון מעודדים את הרגש האנטישמי הזה בהתנצלותם, שבה הם מאחדים את הציונות עם גזענות.

בניגוד להאשמות אלו, ציונות פירושה הגדרה עצמית של העם היהודי בארץ ישראל והיא אמונה עמוקה בקרב הקהילה היהודית, כאשר כ-80% מיהודי ארה”ב סיווגו את עצמם כפרו-ישראלים בסקר של קרן משפחת רודרמן. הציונות אינה התרחבותית במהותה, ואינה מוגדרת כפגיעה בפלסטינים. בהגדרה, אנטי-ציונות היא אידיאולוגיה השואפת להרוס את מדינת היהודים.

למעשה, העם היהודי הוא יליד מדינת ישראל אשר חיפש את מולדת אבותיו לאחר שעבר מאות שנים של אלימות אנטישמית ורצח עם. לא רק שהמארון משתיק סטודנטים פרו-ישראלים, אלא שהעיתון השאיל את עצמו לפעילים אנטי-ישראלים שתוקפים באופן שגרתי היבט בליבה של הזהות היהודית. ההחלטה לפרסם את המאמר של עבאס ולהשתיק את דיאס וזבראק מדברת על המוסר הכפול של העיתון נגד סטודנטים יהודים. ההצהרה של עבאס הכילה הצהרות כוזבות ורטוריקה מלאת שנאה אך היא עדיין מתפרסמת.

במקום לתמוך באותה מידה בסטודנטים פרו-ישראלים ואנטי-ישראלים, המארון נקט בבושת פנים עמדה נגד הציונות מבלי להגדיר אותה, השתיק פרו-ישראלים, לרוב יהודים, ונתן במה לנרטיבים אנטי-ציוניים. בהודאתם, העורכים מודעים לכך שהדבר עלול לפגוע בסטודנטים יהודים, אך ברור שזה לא היה גורם חשוב בהחלטתם.

המארון פגעו באמינותם והוכיחו שהם נטשו את הערכים העיתונאיים לטובת פליטת רטוריקה אנטי-ישראלית והוצאת פלטפורמות של סטודנטים יהודים,  הם הותירו אותם חסרי הגנה מפני ההתקפות המרושעות הללו.

ההתקפות של העיתון על עקרונות חופש הביטוי מסכנות עוד יותר את הסטודנטים היהודים ומבהירות כי The Maroon שותף לטיפוח אנטישמיות באקלים שכבר עוין לסטודנטים יהודים.

המארון עדיין לא הגיבו לבקשת תגובה ולא תיקנו את ההגדרה הלא מדויקת שלהם לציונות.

נכתב על ידי קול קני, עמית קאמרה בקמפוס ל-2021-2022 באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון. תורגם על ידי מור ירושלמי

For English press here