ב-1.3.21, התא הסטודנטיאלי של UMASS SJP (סטודנטים למען צדק בפלסטין) באוניברסיטת מסצ’וסטס החליט לקיים אירוע לזכר צעירים פלסטינים אשר ״נרצחו״ על ידי המשטרה הישראלית.
חשוב להדגיש שבניגוד לטענות הפוסט המדובר, רוב האירועים המוזכרים לא אירעו בין משטרת ישראל לצעירים פלסטינים אלא התרחשו בין צה״ל לבינם. זהו עיוות משמעותי ש-UMASS SJP עושים, שתואם את הנרטיב שלהם, לפיו ארגון ה-ADL (הליגה נגד השמצה) מביאה שוטרים אמריקאים לישראל.
להלן המחבלים המוצגים בפוסט ההזמנה לאירוע הזיכרון לפי הסדר, אסקור כל מקרה לגופו:
מחמד אכרם אבו סלאח, נהרג בהפגנות שהשתתף בהם כאשר כוחות צה״ל הגיעו להרוס בית של מחבל שרצח באכזריות את יהודה דימנטמן. הפרות הסדר האלימות שהתרחשו על ידי חבריו ועל ידיו, (יש לציין שהיה פעיל בגדודי חללי אל אקצא, הזרוע הצבאית של פת״ח) , הובילו למותו.
מוחמד שחאדה נהרג מירי חיילי צה״ל כאשר הוא וחבורתו יידו בקבוקי תעברה על כלי רכב ישראלים. מטרתם הייתה לשרוף ולרצוח אזרחים ישראלים. אין עוררין ששימוש בבקבוק תבערה נועד בשביל להרוג, כמו שקרה ב-1988 בפיגוע קו 961, בו שלושה צעירים פלסטינים זרקו בקבוקי תבערה על אוטובוס וגרמו להריגתם של 5 ופציעתם של 4 ישראלים, או בעוד עשרות מקרים של זריקת בקבוקי תבערה. צה״ל פרסם נתונים מדאיגים אודות העלייה באירועי השלכת בקבוקי תבערה, כאשר בשנת 2021 היו 1,022 מקרים של זריקת בקבוקי תעברה. מדובר בעלייה של מעל ל-30 אחוז משנת 2020,
מוחמד א- דחיל, אשרף אל מבסלט ואדהם מאברוכ, שלושתם שימשו כחוליית מחבלים השייכת לזרוע הצבאית של פת״ח. הם חוסלו על ידי הימ״מ הישראלי, אבל בעבר נעצרו רבות על ידי כוחות הביטחון הישראלים בשל הפרות סדר ואירועי ירי בהם היו מעורבים.
ככל שפעילותם התרחבה היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שיאלצו לעצור אותם. לכן למשפחות המחבלים נמסרה הודעה, לפיה אם הם לא יסגירו עצמם הם יחוסלו. במהלך העימות עם המחבלים כוחות הביטחון לא יכולים היו לבצע מעצר שלהם מכיוון שהמחבלים היו חמושים והביעו התנגדות. מכורח הנסיבות החוליה חוסלה.
ניהאד אמין אל-ברגותי ישב בעבר בכלא הישראלי בגין עבירות ביטחוניות שביצע. ברגותי חוסל על ידי צה״ל, כאשר הוא וקבוצת פלסטינים יידו אבנים על חיילים שהתקרבו למוצב צבאי. אך גם בזריקת אבנים אסור לזלזל, כיוון שמדובר באמצעי לחימה מסוכן, כזה שהרג את יגאל יהושע, אשר נסע ברכבו בעת המהומות בעיר לוד, שם נזרקה על ראשו לבנה על ידי מתפרעים ערבים והרגה אותו. למרבה הצער קיימים שלל מקרים בהם ישראלים נוספים נרצחו מיידוי אבנים. הבחירה של אל-ברגותי לפגוע בחיילי צה״ל בצורה זו מסבירה לנו על כוונותיו הזדוניות.
המשותף לכל המקרים הוא שכולם היו מול צה״ל והימ״מ, וכולם היו גברים צעירים אשר בחרו לסור מדרך הישר ולפעול בטרור, הם בעלי עבר אלים עוד מלפני כן ולא אנשים שנקלעו לסיטואציות הללו במקרה.
הסניף של UMASS SJP משתמש במונח ״רצח״ כשהוא מדבר על המשטרה הישראלית, ומקביל את זה לתקריות שונות בהן נהרגו אזרחים אפרו-אמריקאים לא חמושים על ידי המשטרה האמריקאית. התופעה הזו נקראת ״החילופים הקטלניים״ (Deadly exchange), ולטענת JVP (קול יהודי למען השלום), ארגון אנטי ציוני, משטרת ישראל מכשירה את משטרת ארה״ב לאכזריות ולמדיניות גזענית כלפי אפרו-אמריקאים. אחד האירועים המוכרים בהם נעשה השימוש השגוי והציני הזה הוא המקרה המחריד של ג׳ורג פלויד, שאירע ב-2020 וטלטל את העולם.
הרצח המחריד של פלויד נוצל ואומץ בציניות ע״י קבוצות פרו-פלסטיניות כמו ארגון “בצלם”, המנצלות אותו למאבקן השגוי. קבוצות כדוגמת BDS משתמשות בבעיות הגזענות באמריקה כדי להאשים את ישראל כנושאת באחריות לרצח שחורים. במקביל, BDS ושלוחותיה משתמשות באמריקאים יהודים וציונים, ומציגות אותם כאויבים הרוצים לפגוע בחבריהם האמריקאים הלא לבנים.
קמפיין החילופים הקטלניים (Deadly exchange), לוקה באנטישמיות ואנטי ישראליות. האשמת יהודים ברצח אפרו-אמריקאים היא עלילת דם בנוסח עלילות הדם שהייתה נפוצות בעבר נגד יהודים.
יש לציין שאכן מתקיים שיתוף פעולה בין ארה״ב לישראל, בייחוד אחרי אירועי ה-11/9, ובמסגרתו יש הכשרות משותפות בישראל למודת מתקפות הטרור, המלמדות שוטרים אמריקאים כיצד להתמודד מול מחבלים. הכשרות אלה מועילות להגנת ארה״ב ומסייעות בשיתוף הידע הישראלי איתם. אין קשר כלל וכלל להכשרות גזעניות, כטענת UMASS SJP, כלפי מיעוטים כאלה או אחרים וחשוב לשים את הדברים על דיוקם.
טענותיהם העיקריות בהקשר ״לחילופים הקטלניים״ הן שמדובר בניסיון לקדם מדיניות גזענית, וכי אופי השיטור בארה”ב ובישראל נועד כדי לוודא שלעולם לא יתייחסו לאנשים שחורים באמריקה ולפלסטינים בישראל כבני אדם אנושיים בעלי זכויות.
ההקבלה לפלסטינים כבני מיעוטים וההשוואה למצבם של השחורים כמיעוטים באמריקה אינה ראויה ואף מבזה. למשל, האשמתן של קבוצות פרו-פלסטיניות את ADL ברצח מייקל בראון האפרו-האמריקאי, משום שהשוטר שהרג אותו עבר הכשרה בישראל. החיבור השגוי שלהם בין הדברים הוא בגדר שקר מוחלט משום שהשוטר פרש שישה חודשים לפני הרצח של הצעיר, מה שהוכיח כמה טענות אלה לא מבוססות.
טענה נוספת של הארגונים הללו היא שנציגי המשטרה האמריקאית, ה-FBI (הלשכה הפדרלית לחקירות) וה-ICE (שירותי האכיפה של ההגירה והמכס) נפגשים עם המשטרה הישראלית, שידועה היטב בשימוש באלימות בעת דיכוי המחאה הפלסטינית השלווה. אבל המחאה הפלסטינית היא הכול חוץ משלווה. מחבלים פלסטינים משתמשים בדרכי טרור ואלימות נגד חיילי צה״ל ומשטרת ישראל בכל הזדמנות המתאפשרת להם. והניסיון של ארגוני פת״ח, חמאס והג׳יהאד האסלאמי הוא להתסיס ולהצית מחאה באופן בלתי פוסק.
לסיכום, לפני ש-UMSS SJP וארגונים נוספים ממהרים לעשות אירועי זיכרון לצעירים פלסטינים, יש לזכור טוב ולהכיר את התקריות והאלימות הקשה בהם היו מעורבים, אלימות שהביאה למותם. SJP מנסים לגרום למקרים אלה להיראות כאילו שוטרים ישראלים הורגים אזרחים תמימים, אבל דה פקטו מדובר בחיילים שמותקפים ונאלצים להגיב.
ההשוואה המחפירה של פעולות הגנה אלו ״להכשרת״ מקרי האלימות המשטרתית נגד השחורים באמריקה היא מעוותת והשימוש בה פסול ולא מוסרי.
צריך ללמוד לעשות את ההפרדה בין הסיטואציות ולא לתת יד לקמפיין ״החילופים הקטלנים״ המופצים בקבוצות אנטי-ציוניות.
נכתב עי ידי עדי מיכאל, עמיתת קאמרה בקמפוס לשנים 2021-2022 מאוניברסיטת בר אילן.
פורסם במקור בזמן ישראל