סיפורים מסטודנטים פרו-ישראלים על האפליה שהם חווים מעיתוני הקמפוס במכללותיהם
סקר שנערך לאחרונה על ידי מרכז לואיס ד. ברנדייס לזכויות אדם על פי חוק חשף כי למעלה משבעים אחוז מהסטודנטים היהודים במכללות בארצות הברית “חוו או הכירו באופן אישי תקיפה על רקע אנטישמי ב-120 הימים האחרונים”. יוזמת עמך, ארגון שמתעד אנטישמיות בקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, דיווח גם הוא על 761 תקריות בשנת 2021 בלבד. אנטישמיות באה לידי ביטוי בדרכים עדינות וגלויות, כולל דחיקה לשוליים של קולות יהודים בעיתונאות בקולג’. סטודנטים יהודים מוצאים כעת קושי הולך וגובר לחלוק את נקודות המבט שלהם על הקמפוס עקב התנהגות מפלה מתמדת מצד עורכי עיתוני הקמפוס.
מודאג מהממצאים הללו, ראיינתי שני סטודנטים יהודים בעלי ניסיון ממקור ראשון עם העלייה באנטישמיות בקמפוס: איידן סגל, בכיר במגמה באנגלית עם תעודה במדעי היהדות באוניברסיטת פיטסבורג, ומת’יו בליכר, שנה שלישית בפוליטיקה. מגמת פילוסופיה וכלכלה באוניברסיטת נורת’איסטרן.
איידן סגל תרם למעלה מעשרים מאמרים לעיתוני הקמפוס שלו, לרשתות המקומיות והארציות בשלוש השנים האחרונות. בסוף 2020 כתב איידן מאמר העוסק בטריוויאליזציה של השואה. איידן הניח שהשוואות שואה אינן שקולות ולעתים קרובות חודרות לאנטישמיות. יתרה מזאת, המאמר של איידן התייחס לבעיות משמעותיות בקמפוס: המבקרים הקולניים ביותר של ישראל משווים כלאחר יד בין ציונות לנאציזם.
למרות הצגת מאמר עם מחקר מעמיק וטיעון מוצק, העורכים ב-‘פיט ניוז’ האריכו וסיבכו את תהליך העריכה של המאמר של איידן. לאחר כמעט שישה שבועות של התלבטות ואינספור עריכות, ביקש איידן שיחת זום עם העורכים ועם יועץ העיתון בתקווה שיתייחס לחששותיהם.
בפגישה, הודתה אחת העורכות שאינה רצתה לפרסם את המאמר שלו כי הוא הגדיר את הציונות כזכות היהודית להגדרה עצמית במולדת הילידים, טענה שהיא אישית לא הסכימה איתה.
שני העורכים באותה תקופה היו יהודים. “אני חושב שהקושי הכי גדול שהיה לי הוא עם סטודנטים יהודים אחרים”, אמר איידן. “יש לך אנשים שקיבלו סוג של אולטימטום… אתה יכול לבחור בין הזהות היהודית שלך לבין [או] התשוקה שלך בפוליטיקה פרוגרסיבית, כאשר רבים בוחרים באפשרות השנייה”.
מתוך הבנה שהעורכים ב’פיט ניוז’ לא יאפשרו לו לפרסם את המאמר עם דעותיו שלמות, איידן בחר בבחירה הקשה לעזוב את העיתון. זו הייתה תוצאה מדכאת.
לא מוכן לוותר, איידן פנה אך ורק למקומות גדולים ומכובדים יותר כדי לפרסם את מאמריו. הוא התלוצץ, “כשמנעו מיהודים חברות בקאנטרי קלאב, במחאה… [הם] פשוט בנו קאנטרי קלאבים טובים יותר”. מאז, עבודתו של איידן הוצגה ב- בג’י.אנ.אס, אלגמנייר
מת’יו בליכר גם התמודד עם אתגרים באוניברסיטת נורת’איסטרן.
במהלך הקדנציה של אביב 2021, מת’יו כתב תגובה למאמר דעה שפורסם ב-חדשות הנטינגטון. המאמר של מת’יו התייחס לכמה שקרים, ובעיקר ההגנה האקראית של המחברים על קמפיין החרם, ההשקעה והסנקציות (בי,די,אס) המסור ותמיכה בפרק ‘סטודנטים למען צדק בפלסטין’ ב-נורת’איסטרן, קבוצת סטודנטים עם היסטוריה של קידום שנאה בקמפוס.
בזמן שהעורכים ב”הנטינגטון ניוז” הכירו בהגשתו של מת’יו מיד לאחר שקיבלו אותה, הם החלו לבחון היטב את התוכן הפרו-ישראלי במאמרו. לאחר שלושה חודשים ועשרות עריכות, העורך הראשי החליט שלא לפרסם את המאמר של מת’יו בטענה כי למרות שהם “מעריכים את העבודה הקשה [של מת’יו] זה “לא נראה מתאים” לפרסום שלהם. לשם השוואה, האנטינגטון ניוז פרסם מאמר אנטי-ישראלי שני שבוע בלבד לאחר המאמר הראשון שמת’יו ניסה להגיב לו. סטודנטים ציוניים כמו מת’יו מתמודדים עם מכשולים שרוב הסטודנטים, וסטודנטים אנטי-ציונים ספציפית, לא עומדים בהם כשהם חולקים את דעותיהם.
האתגרים איתם מתמודדים מת’יו ואיידן אינם תקריות בודדות. זה מדאיג שמחלקות אקדמיות, מאמרים בקמפוס וקבוצות סטודנטים ברחבי צפון אמריקה נותנים לגיטימציה לשנאת יהודים בכוונה ומתפשרת על גיוון אינטלקטואלי. בשנה האקדמית שעברה, סקירת אוניברסיטת ניו יורק על חוק ושינוי חברתי אימץ חרם אקדמי גורף שיפסיק, בפועל, את הקשרים עם מוסדות ישראלים ותפיסות צנזור הקוראות תיגר על שלל השקר והאנטישמיות המופצים על ידי ה-בי,די,אס.
למרות שהאתגרים עשויים להיראות בלתי אפשריים לפעמים, איידן ומת’יו לא מראים סימנים לסגת. הם מחויבים לציונות. “אני מאמין שהציונות היא הצעד הבא הטבעי בהיסטוריה של העם היהודי; כדי להביס את האנטישמיות העולמית, העם היהודי צריך להיות בעל הגדרה עצמית ומדינה משלו… ישראל היא המקום היחיד בעולם שאנו יכולים לקרוא לו בית. זה שומר על פעימות הלב של האנשים שלנו”, אמר איידן. “ישראל היא מדינה המושתתת באופן אובייקטיבי על רעיונות של דמוקרטיה וערכים יהודיים… [ו] מישהו צריך לפרסם את האמת”, הוסיף מת’יו.
אין זה הגיוני לצפות מסטודנטים יהודים לבדוק את תמיכתם בישראל. אני קורא לחברי הסטודנטים היהודים להתבטא כשהם חווים גזענות ולחייב את מנהלי האוניברסיטאות, ממשלות הסטודנטים והקמפוסים שלהם באחריות כדי להפוך את הזרם נגד אנטישמיות. “לעורר סערה היא הדרך שבה אנחנו פותרים את הבעיות האלה; אנחנו צריכים להראות לאנשים מה קורה”, אמר איידן.
נכתב על ידי נעם פרוכטר, עמית קאמרה בקמפוס לשנים 2021-2022 באוניברסיטה העברית, ישראל. תורגם על ידי מור ירושלמי
For English press here