סיפורי האגדות של נורה עריקאת על ישראל

ב-2 במרץ 2021 אירח מרכז UC Santa Barbara ללימודי המזרח התיכון את עו”ד זכויות האדם והפרופסור נורה עריקאת במסגרת סבב הספרים הבינלאומי שלה. מחלקת הקמפוס של הוועדה לדיוק ודיווח במזרח התיכון (CAMERA) בחנה את הספר ביסודיות והפריכה את שקריו.

לגבי ההרצאה עצמה, לא ניתן להכחיש כי עריקאת היא דוברת מצוינת, המציגה הבחנה טעונה רגשית וקלה לעיכול על העולם. היא מושכת מאוד, כמעט כמו אגדה, ובדיוק כמוה, היא שקרית.

אחד הרגעים המזעזעים ביותר באירוע אירע במהלך השאלות והתשובות לאחר הרצאתה של עריקאת. במהלך ההרצאה, היא שאלה כיצד “בשנת 2014, בטווח של 51 ימים, הרגו כוחות ישראלים 2,100 פלסטינים, כ-534 מהם היו ילדים. אפס אחריות, נכון?”. שאלה זו גרמה לתלמיד אחד לאתגר אותה בנושא. שאלתו, נקראה בקול ע”י מנחה האירוע, פרופסור שירין סיקאלי: “[בעוד] מותם של ילדים הוא אכן טרגדיה… ישנן הוכחות ברורות כי ילדים אלה שימשו כמגנים אנושיים והועמדו בכוונה במקומות מסוכנים”. בתגובה אמרה עריקאת את הדברים הבאים: “לא היו עדויות לשימוש [חמאס] במגנים אנושיים. הראיה היחידה שמראה כי חמאס משתמש באנשים ע”י תמונות וממים הובאה והועברה ע”י צה”ל”.

זה מזעזע ומדאיג שמומחית למשפטים ופרופסורית כמו נורה עריקאת תדחוף שקר כזה בוטה במהלך הרצאות לסטודנטים באוניברסיטה. חמאס, השולט ברצועת עזה, הוא ארגון טרור, ובין הסיבות לסיווג הזה הוא השימוש שלו במגנים אנושיים. בניגוד לטענת עריקאת כי לא קיימות עדויות לנוהג זה, קיימות עדויות מצולמות לכך שחמאס יורה רקטות מאזורים אזרחיים. אף על פי כן, עריקאת מטילה את כל האחריות על ישראל. בשלב מסוים בתשובתה היא מפרשת את פרוטוקול 1 של אמנת ז’נבה מ-1977 שקובע ש”אם לוחמים [ישראל] חושבים שיש אזרחים באזורים אלה [עזה], עליהם להימנע מהפעלת כוח”.

נראה כי היא מתייחסת לפרק נוסף בפרוטוקול 1, פרק 57. בסעיף 2ב נכתב “התקפה תבוטל או תושהה אם יתברר שהמטרה אינה צבאית או כפופה להגנה מיוחדת או שניתן לצפות כי התקפיה תגרום לאובדן של חיי אזרחים, פגיעה באזרחים או שילוב של שניהם אשר יהיה מוגזם ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי”. לכן אם צבא ההגנה לישראל יחשוב, למשל, שיש לתקוף אזור עם רקטות חמאס לצורך הגנה על אזרחיו, יש לו את כל הזכות לעשות זאת- כל עוד “אין אובדן חיי אזרחים, פגיעתם או שהשילוב ביניהם ‘אינו’ מוגזם”.

על אף שחשוב לציין כי מקרי מוות של אזרחים הם טרגדיה, לא ניתן להימנע לחלוטין מנפגעים כאשר נלחמים בישות טרור שאינה נרתעת מלחימה בערים צפופות ומשתמשת במגנים אנושיים. יתר על כן, סעיף 2ג בפרק 57 קובע כי “תינתן אזהרה מוקדמת אפקטיבית מפני התקפות שעלולות לפגוע באוכלוסייה האזרחית, אלא אם הנסיבות לא מאפשרות זאת”. למעשה, קולונל ריצ’רד קמפ מחיל הרגלים הבריטי, בעדותו לוועדת החקירה העצמאית של האו”ם בנוגע לסכסוך בעזה בשנת 2014, טען כי ישראל מתאמצת לעשות בדיוק את זה. הוא מביא כדוגמה מספר אמצעים בהם ישראל נוקטת כדי להציל חיים, כולל שיחות טלפון, הודעות טקסט, אזהרות באמצעות האו”ם ו”הקש בגג”- אמצעי הכולל שימוש בתחמושת שהורדה מהאוויר ועושה רעש חזק להזהיר את התושבים על המתקפה המתקרבת (למידע נוסף על התחייבותה של ישראל בזמן מלחמה, ראה כאן).

קמפ ציין כי ישראל עושה יותר מכל צבא אחר בעולם כדי להימנע מפגיעה באזרחים, גם אם הדבר גורם לפעולותיה להיות פחות אפקטיביות או מוביל לפגיעה בחייליה. יתרה מזאת, מאחר ועריקאת ציטטה שוב ושוב את החלטות וממצאי האו”ם בהרצאתה, נראה כי ראוי לבחון את דו”ח האו”ם שכותרתו “סיכום מועצת החקירה של האו”ם על עזה”. לפי הדו”ח, ניתן לראות כי חמאס והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני אחסנו וירו רקטות מבתי הספר של האו”ם במהלך הלחימה בשנת 2014.

חמאס הוכיח פעם אחר פעם כי אף נורמה בינלאומית לא תמנע מהם להגשים את מטרתם להשמיד את ישראל ולהרוג את תושביה היהודים. הם מבצעים באופן קבוע פשעי מלחמה, הכוללים בין השאר שימוש במגנים אנושיים, ירי ללא הבחנה למרכזים אזרחיים ובניית “מנהרות טרור” לצורך ביצוע פיגועים ופגיעה באזרחים ישראלים. כל אומה בעולם העומדת בפני ארגון כזה תבקש להגן על עצמה. למרות סיפורי האגדות של נורה עריקאת, זו האמת לגבי מה שקורה כיום בישראל

 

נכתב ע”י הריסון קרדמן, עמיתה בתכנית קאמרה בקמפוס לשנים 2020-2021. תורגם ע”י מור ירושלמי.

Click here to read the article in English