(Photo: Rob Farrow/geograph.org.uk)
כתביו הספרותיים של ע’סאן כנפאני זכו לשבחים על ידי פעילים אנטי-ישראליים שונים כמו ‘פלסטין אקשן’ בקינג’ס קולג’ בלונדון (KCLAP), שפרסמה פרשנות שמהללת את ע’סאן כנפאני מאת האינטלקטואל הלבנוני אליאס חורי, בסמוך ליום הולדתו. חורי עצמו הואשם ב”מהפיכת השואה” ובשלילה היסטורית ברומן שלו “ילדי הגטו: שמי אדם”, המתייחס לבדיה אנטישמית אודות טבח בלידה (לוד של ימינו), שלדעת רבים מעולם לא קרה.
כנאפאני היה פעיל וסופר פלסטיני שעבודתו השפיעה משמעותית על המחשבה והאסטרטגיה הצבאית של ארגונים ערבים אנטי-ישראליים. חורי מתאר את כנפאני כ”סופר צבאי, כתב פוליטי, וסופר פלסטיני בולט”. כתביו הפוליטיים נותרו בין המשפיעים ביותר בספרות הערבית המודרנית והתפשטו באופן רחב היקף, ותורגמו ל -17 שפות שונות ביותר מ -20 מדינות. כנאפאני הועסק כמורה וסופר בשנת 1952 עד מותו בשנת 1972, וכתב בזמן תקופה משמעותית בתולדות המזרח התיכון. בעקבות ההצלחה הצבאית הישראלית הבולטת במלחמת ששת הימים ב -1967 והתרופפות המוחלטת של התנועות הפאן-ערביות, פעילים פלסטינים הרגישו נטושים על ידי שכניהם הערבים ולדברי חורי נאלצו “לסמוך על עצמם במאמציהם במאבק ההתנגדות”. בתקופה זו נרשמה עלייה משמעותית בטרור, בין היתר כתוצאה מהגידול במספר של הפלגים שנבע מארגון השחרור הפלסטיני (אש”ף) – כולל חזית השחרור הפלסטינית, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP) והחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), שכנפאני היה חבר בה.
“למרות שלא החזיק את האקדח או הסכין בעצמו, יצירותיו הספרותיות של כנפאני ללא ספק היוו השראה והצדקה לאכזריות”
רבים ניסו לבטל את מעורבתו של כנפאני בטבח בלוד דבר שהוא לא מדויק ולא נכון. אסור לשכוח את המעורבות של כנפאני. ב- 30 במאי 1972 גויסו שלושה מחברי הצבא האדום היפני על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP). המתגייסים הללו תקפו את שדה התעופה בלוד, השדה הקודם לנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון, ורצחו 26 אנשים חפים מפשע ופצעו 80 אחרים, כולל קבוצת עולי רגל נוצרים מפורטו ריקו. בזמן ההתקפה, כנפאני היה דובר החזית. הקבוצה קיבלה אחריות לפיגוע וכנפאני הצדיק את פעולות המחבלים.
למרות שלא החזיק את האקדח או הסכין בעצמו, יצירותיו הספרותיות של כנפאני ללא ספק היוו השראה והצדקה לאכזריות – הטבח בלוד היה רק דוגמה אחת. הפרשנות של חורי מדגישה כיצד, “הפלסטינים דופקים לא רק באגרופיהם, אלא בחייהם ובגופם רווי הכדורים” וכך מצדיק בכתביו של כנפאני את ‘הצורך’ הפלסטיני באלימות. חורי הצהיר כי כנפאני לימד אותו כי “הכותב הופך לחלק ממרחב הסבל העצום הסובב את פלסטין, ומזין את ההיסטוריה מעבר למה שהעט יכול לקיים”, זה מחזק את מרכזיות תפקידו של כנפאני ב”מאבק” הפלסטיני ומגלה את חולשתם של הפלסטינים הנלחמים – סכסוך ממושך המבוסס על אי אמיתות והיסטוריה מעוותת.
הפוסט בפייסבוק לא נועד לבחינה היסטורית של כנפאני, אלא כדוגמא המהללת את מורשתו, עם הפוסט שכותרתו “לזכור את ע’סאן כנפאני”. מאמרו של חורי, פרשן מפוקפק, והציטוטים הישירים של כנפאני מהללים את מורשתו “בחיים ובמוות” ואת הדם שנשפך כתוצאה ממנה. KCLAP שוב הוכיחה את עצמה כארגון הנחוש בתוקף לעשות דמוניזציה לישראל בכל מחיר, אפילו להרחיק לכת ולקדם ולאדיר באופן פעיל תיאורטיקנים של קונספירציות אנטישמיות כמו חורי, וכך מהווה שופר אינטלקטואלי שמפיץ טרור כמו של כנפאני.
פורסם במקור באנגלית באתר: The Times of Israel
נכתב באנגלית על-ידי עמיתת קאמרה 2019-2020 אסתר וואקר. תורגם על-ידי אורי רבינוביץ.
.Click here to read the article in English