בפוסט שפורסם בפייסבוק ב-19 בנובמבר 2024, תא חד”ש באוניברסיטה העברית טען שישנה רדיפה פוליטית של סטודנטים פלסטינים בקמפוס. בפוסט מצוין כי ‘מטרת התא לשנת הלימודים הקרובה היא למנוע את מדיניות האוניברסיטה על השיח והפעילות הפוליטית בקמפוס’, שלטענתם רודפת סטודנטים ערבים.
טענה זו עלתה גם במקרים נוספים, דוגמת הפוסט שפרסמו באותו היום במשותף כל תאי ג’פרא-בל”ד ברחבי האוניברסיטאות בארץ, בו נטען שיש ניסיונות “ישראליזציה” ועיוות זהות. טענות אלו מתבססות על כך שהאוניברסיטאות השונות מונעות מהם לקיים אירועים כמו פאנלים, הקרנות של סרטים או הפגנות בקמפוסים, ועל השעיות של סטודנטים מהחברה הערבית לאחר ה-7 באוקטובר. אך למעשה, האוניברסיטאות כמעט ואינן אוכפות את התקנונים והנהלים שלהן עצמן – אפילו במקרים של הפרות בוטות של החוק.
בתור סטודנטית באוניברסיטת חיפה, ידוע לי כי לפי תקנון האוניברסיטה לפעילות ציבורית, כל פעילות שמתקיימת בכותלי האוניברסיטה צריכה לעמוד, בין היתר, בתנאי של “שמירת דיני מדינת ישראל”. ניסוח זהה או דומה לתנאי זה קיים גם בתקנון אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן. האוניברסיטאות יכולות וצריכות למנוע קיום של אירוע אם עולה חשש שהנעשה בו עובר על חוקי המדינה. תנאי נוסף שחוזר על עצמו באוניברסיטאות השונות הוא הגנה מפני שיבוש ההתנהלות השוטפת במוסד הלימוד.
אולם, חרף תנאים אלו, הפרות מצד סטודנטים, ואף חברי סגל, ממשיכות להתבצע באין מפריע. ב-28 במאי האחרון, ג’פרא-בל”ד באוניברסיטה העברית פרסמו פוסט המשבח את שביתת הסטודנטים הערבים (שביתה של שעה) במוסדות האקדמיים השונים ברחבי הארץ, תוך התגאות בשיבוש שיעורים. השביתה התרחשה, לטענתם, “כמחאה כלפי מעשי הטבח הנוראים והמלחמה האכזרית של רצח העם המתבצעת נגד עמנו ואנשינו ברצועת עזה”. מדובר בהפרה בוטה של תקנון האוניברסיטה האוסר על שיבוש לימודים. אך במקום לאכוף את התקנון, לא זו בלבד שרוב האוניברסיטאות אפשרו את השביתה – חלק מהסגל האקדמי אף הצטרף אליה.
מנגד, כלפי סטודנטים המתנגדים להתנהלות המקלה שהאוניברסיטה נוקטת נגד אלו שתמכו בטרור, האוניברסיטאות לא בוחלות באמצעים. ב-17 בינואר האחרון, התקיימה בטכניון הפגנה נגד התנהלות האוניברסיטה בנוגע לסטודנטים שהביעו תמיכה בטבח ה-7 באוקטובר. ההפגנה התקיימה לאחר סירוב הטכניון, על אף בקשת המארגנים לקיימה בהתאם לנהלי המוסד. מארגן ההפגנה נקנס בגין הפרת תקנון המוסד.
סטודנטים מהחברה הערבית שפרסמו ברשתות החברתיות קריאות תמיכה בטבח ה-7 באוקטובר, ובחגיגה שלו, הלכה למעשה, עברו על חוקי מדינת ישראל בכל הנוגע לתמיכה בפעילות טרור, ולפי המדיניות המוצהרת של מוסדות הלימוד עליהם לחקור את הנושא ולמצות את הדין עם סטודנטים שעולה חשד לגביהם. אוניברסיטת בן גוריון, לדוגמא, לא עשתה דבר כשסטודנט פרסם סרטון הספד לאיסמעיל הנייה. הרקטור פטר את המקרה בטענה ש’נעשה בהיסח דעת’ והסתפק באמירה ש’מקווה שלמד את טעותו’.
מקרי תמיכה בטרור שעברו עליהם בשתיקה או שלא זכו להתייחסות ראויה הם לא נחלת מוסד אקדמי בודד. אוניברסיטת חיפה, למשל, הודיעה ב-6 בינואר על ביטול השעייתם של 8 סטודנטים שהביעו תמיכה בטרור. בבצלאל, האקדמיה לעיצוב ואומנות בירושלים, הנהלת המוסד ביקשה מסטודנטית למחוק פוסט שפרסמה כנגד תמיכה בטרור של חברתה לספסל הלימודים.
דוגמאות אלה הן רק קצה הקרחון של מה שמסתמן כמגמה מדאיגה, שרק החריפה בחסות המלחמה. כדי להימנע מההשלכות של תמיכה בטרור יממה לאחר הטבח של ה-7 באוקטובר, תאי ג’פרא-בל”ד באוניברסיטאות פרסמו מדריך “איך לא להיתפס”. יתרה מזו, ניכר כי תאי סטודנטים כמו חד”ש וג’פרא-בל”ד משתמשים בחצאי אמיתות ועיוות נתונים כדי לשרת נרטיב פוליטי חסר ביסוס. לא מדובר ברדיפה בגלל מוצא או השתייכות מגזרית, אלא בעבירות על חוקי המדינה ותקנוני מוסדות הלימוד.
כך, בעוד תאי הסטודנטים הערביים זועקים לרדיפה, המציאות מראה תמונה הפוכה לחלוטין: חלק מהמוסדות האקדמיים אינם משתמשים בכל אמצעי האכיפה הניתנים לרשותם, גם כאשר האכיפה מתבקשת. יתרה מכך, כפי שראינו, במקרים בהם סטודנטים הביעו התנגדות למדיניות אי-האכיפה, דווקא הם זכו ליחס שלילי. המציאות בשטח מראה שאי אפשר לטעון שהאוניברסיטאות משתיקות סטודנטים ערבים – ההיפך הוא הנכון: הן עושות מעל ומעבר כדי לאפשר להם להתבטא, גם כשיש התנגדות של סטודנטים אחרים וגם כשההתנהלות נוגדת את החוק ותקנון המוסד.
המאמר פורסם באתר מידה
