ב-30 ביוני פרסם עמוד הפייסבוק של ‘כאן חדשות’, תמונה מרגשת של עזתים, בניהם גם כאלה שאיבדו את בני משפחתם, אוחזים בתמונות ילדים ישראלים שנרצחו בטבח ה-7 באוקטובר. הפוסט בפייסבוק זכה ליותר מ-16,000 לייקים ולחשיפה רבה. בסופו נכתב ש”המחאות החלו ביוזמתה של תנועת ‘עומדים ביחד’, שקיימה בחודשים האחרונים מחאות דומות בישראל להפסקת המלחמה בעזה, עם תמונות של ילדים פלסטינים שנהרגו במלחמה”. מה ש’כאן חדשות’ וגםynet שכחו להזכיר הוא הקונטקסט והתזמון הבעייתי של המחאות האלה, כולל הפעילות הבעייתית של הארגון בישראל ומעבר לים.
בפוסטים שונים בעמוד האינטסגרם של ‘עומדים ביחד’, בעברית ובאנגלית, שלכל אחד מהם כ-100 אלף עוקבים, מפורסמות חדשים לבקרים טענות כזב על רצח עם, טיהור אתני ומחנות ריכוז בעזה. ההבדל בין האמרות הקשות הללו לבין המציאות בשטח הינו עצום, ולפי הגדרת האנטישמיות הבינלאומית של הארגון הבינלאומי לזכר השואה חלקן אף ממש נחשבות לאנטישמיות, ככתוב: “השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים”.
ב-23 לאפריל, בסמוך לערב יום הזיכרון השואה ולגבורה, יצאו התאים הסטודנטיאליים של עומדים ביחד באוניברסיטת חיפה, תל אביב והעברית בחרו במחאה שלטים עליהם מתנוססים תמונות של ילדים פלסטינים שנהרגו במלחמה בעזה. אוניברסיטת חיפה, שבה ערך הארגון הפגנה דומה ללא אישור חודש לפני כן, החליטה להשעות את פעילות הארגון בטענה שגם הפעם הפר את תקנון האוניברסיטה ולא קיבל אישור לקיים את האירוע.
יום השואה מוקדש לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, אירוע שאין לו אח ורע בהיסטוריה המודרנית. זה יום לאומי ויהודי כאחד, שבו מדינת ישראל והעם היהודי כולו מתייחדים עם קורבנות רצח העם האכזרי ביותר שהתחולל במאה ה־20. השואה לא הייתה רק טבח פיזי, אלא ניסיון שיטתי למחוק את הקיום של העם היהודי.
ההפגנה ביום זה, העוסקת בסבל הפלסטיני בעזה, גם אם מתוך מניעים הומניטריים, חוטאת למשמעות העמוקה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. היא מערבבת בין הקורבנות של רצח עם מכוון ושיטתי לבין מציאות קשה של בלתי מעורבים פלסטינים שמצאו את מותם אחרי שנציגיהם ביצעו את הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה, וזאת עם כל הניסיונות הכבירים של ישראל למנוע פגיעה בחפים מפשע בעזה ולספק סיוע הומניטרי לרצועה. עבור רבים, זהו מעשה של חוסר רגישות עמוק, שמפר את הקדושה והאוניברסליות של יום זה ומבזה את זכר קורבנות השואה ומשפחותיהם.
ענבר קציר, עמיתת CAMERA on Campus ישראל וסטודנטית באוניברסיטת חיפה שמשפחתה מצד אביה נאלצו לברוח מפולין לפני מלחמת העולם השנייה אמרה: “כשראיתי את המיצג של “עומדים ביחד” ביום השואה התגובה הראשונית שלי הייתה בלבול. עם הרבה מהדעות של “עומדים ביחד” אני נוטה לא להסכים ביומיום, אבל עם הדעה שהמלחמה גובה מחיר של חיי ילדים משני הצדדים אני כן מסכימה. על אף זאת, יש דרך ויש מקום לכל דבר. להכניס את הזירה העזתית ביום השואה, קודש הקודשים של העם היהודי, ובמיוחד לאחר הטבח הכי גדול ביהודים מאז השואה, הרגיש (ועדיין מרגיש) כמו יריקה לפרצוף. אף אחד לא נהנה מהידיעה שילדים מתים, באף מקום ובאף נסיבות, והבחירה לקיים את המיצג ביום השואה בבירור הייתה פרובוקציה שלדעתי האישית פגעה גם בקדושה של היום, אבל לא פחות מכך גם פגעה במטרה של “עומדים ביחד” להסב את תשומת הלב למה שקורה בעזה. חבל לי ש”עומדים ביחד” העדיפו פרובוקציות על פני כבוד למתים, לא משנה מתי הם מתו, ולאיזה עם הם שייכים.”
פחות משבוע לאחר הפרובוקציה הראשונה, ב-28 לאפריל, יום לפני ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ארגנו ‘עומדים ביחד’ אירועי הנצחה בתל אביב ובבאר שבע לזכר הילדים העזתים שמצאו את מותם במלחמה, מבלי להזכיר כלל את 38 הילדים הישראלים שנרצחו בברוטליות ב-7 לאוקטובר.
ביום הזיכרון זה, מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של יותר מ-25 אלף חללי צה”ל שנפלו במערכות ישראל ועם קורבנות ישראלים שנרצחו בפיגועים לאורך השנים. זהו היום שבו מצוין המחיר הכבד ששילם העם היהודי על מנת להקים ולשמור על מדינתו, מדינה שקמה גם כתשובה לשואה. כש’עומדים ביחד’ בוחרים לקיים טקס בסמוך ליום הזיכרון, חוזרת הפגיעה בזיכרון האישי והקולקטיבי. מעבר לחוסר הרגישות שבמהלך, יש כאן גם הקבלה לא מוצדקת, שהרי רבים מהחללים והנפגעים ביום זה נרצחו דווקא על ידי העם הפלסטיני, שלמען ילדיהם מתבצע הטקס. מדובר במעשה פרובוקטיבי שמטשטש את ההבחנה בין תוקף לקורבן, בין טרור לבין הזכות להגנה עצמית. אפילו עם כל הניסיונות הקדחתניים של ממשלות ישראל מימין ומשמאל להביא לסיום הסכסוך גם עם ויתורים טריטוריאליים רבים, ההנהגה הפלסטינית ראתה זאת כחולשה ולאחר מכן החלה בקמפיינים של טרור כמו באינתיפאדה השנייה.
מתן במה להפגנת סולידריות עם הילדים הפלסטינים שנהרגו בעזה בניסיונות של צה”ל להחזיר את החטופים ולחסל את ארגון הטרור חמאס (שממשיך להשתמש בתושבי עזה ומתקנים אזרחיים כמגן אנושי, ולהפר את החוק הבינלאומי) היא דבר אחד, אבל הבחירה של כלי תקשורת פופולריים להשתיק את הקונטקסט של המחאות האלה היא יצירה מכוונת של מסך עשן על ארגון ‘עומדים ביחד’, דרך להעלים מן הצופים את הצדדים ה”פחות יפים” שלו כדי לעודד אמפתיה ואהדה כלפיו. כותב שורות אלה פנה לכאן חדשות ול־ ynetמיד לאחר פרסומן של כתבות אלה אך טרם זכה למענה.
