ארגון קאמרה בקמפוס אירח באוניברסיטת בר אילן לפני כחודשיים את הצלם-עיתונאי גיל כהן-מגן להרצאה מרתקת על עבודתו ועולם התקשורת. בהרצאה סיפר כהן-מגן כיצד תמונה יכולה לבנות נרטיב שלם, ועל החשיבות בלהיות הראשון שמפיץ תמונה, כי היא יכולה להשפיע על דעת הקהל בעולם, כמו בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הזוויות בהן אפשר לצלם תמונה אפילו בלי כוונת מתכוון, יכולות להשפיע על כל הסיפור. תמונה יכול להשתמע לכל כך הרבה צדדים. וזה לא חף ממקרים בהם המדיה הפלסטינית ורשתות בינלאומיות עושים שימוש בתמונה וסרטונים במטרתה לפגוע בתדמיתה של ישראל במשך שנים:
כבר לפני כמעט 20 שנה, בשנת 2000 למשל, במקרה של הילד הפלסטיני מוחמד א-דורה. א-דורה בן ה-12 תועד בווידאו בו הוא נראה מפוחד ומסתתר מאחורי גבו של אביו באזור מלחמה. לקראת אמצע הסרטון נשמע צרור של יריות ובעקבותיו נראתה פגיעה לכאורה בילד ובאביו. חשוב לציין שהאירוע הזה צולם על ידי צלם פלסטיני. הטענה השקרית הייתה שהילד נהרג מירי מכיוונם של חיילי צה״ל שהיו מוצבים במקום. אך השפעת הטענה לא איחרה לבוא, קטע הווידאו הופץ בכל העולם וגרם לרוחות להתלהט והפך להיות לאחד מסמלי האינתיפאדה השנייה.
אולם כבר שנים בודדות לאחר האירוע, החלו להעלות ספקות אודות אמינותו. ב-2012 הוקמה ועדה על ידי שר הביטחון דאז, משה יעלון, שהורכבה ממומחים רבים ממוסדות אקדמיים שונים. מממצאי הוועדה עולה כי לפי הזוויות והקצב אש, כל התיעוד היה מבוים. הועדה קבעה שהנער מוחמד אל-דורה בכלל לא נהרג או אפילו נפצע באותה תקרית מצולמת. כלומר הווידאו שצולם ב-France 2 ושודר ברחבי העולם אכן זויף. המשמעות היא שדיווח ערוץ הטלוויזיה France 2 היה שגוי, אולי אפילו במודע.
אחת המשפחות הפלסטיניות אשר לוקחות חלק גדול בתעשיית השקרים הזאת דרך תכנים ויזואליים היא משפחת תמימי. עהד תמימי היא הדמות המוכרת באותה חמולה. יש לה רקורד עשיר בפרובוקציות ואלימות כנגד כוחות הביטחון הישראלים.
עהד תמימי עלתה לראש הכותרות לאחר שהיא נעצרה בשל תקיפת חיילי צה״ל.
ב-2017 היא תועדה בסרטון כשהיא צועקת על חיילי צה״ל וסוטרת לאחד מהם, בעוד שהחיילים גילו מולה איפוק מלא. לצערנו גופי תקשורת ברחבי העולם בחרו להציג אותה כנערה תמימה וחסרת ישע המדוכאת על ידי חיילי צה״ל, ויכול מאד להיות שבעקבות הסיקור התקשורתי האוהד היא נהפכה לסמל של ההתנגדות הפלסטינית בחברה הפלסטינית וברחבי העולם.
בן דודה של תמימי, מוחמד תמימי האשים את צה״ל בפגיעת כדור גומי בגולגולתו במהלך עימותים עם כוחות הביטחון. אך לאחר שהוא נעצר על ידי כוחות הביטחון הישראלים בחשד ליידוי אבנים והפרות סדר בכפר נבי סאלח, הוא הודה בחקירתו שנפצע בגולגולת שנפל מאופניו ונפגע מהכידון ולא מפגיעת כדור הגומי. בהמשך טענה המשפחה שהילד הודה בגרסה מתוך פחד והציגה צילום סי.טי. של הכדור.
תעשיית השקרים הזאת לא נעשית רק על ידי יחידים אלא היא גם חלק מתעמולת ארגוני הטרור. למשל ב-2018 ארגון חמאס ביים פציעות של מפגינים בעימותים על גבול עזה, כגון פצוע שמובהל באלונקה, שלפתע קם כשיש עשן ברקע למרות ״הפציעה״.
במהלך מבצע שומר חומות במאי 2021, קרו מספר מקרים מקוממים אשר ניצלו את המבצע בעזה למבצע של הכפשות ושקרים ברשתות החברתיות נגד ישראל: תמונה של ילדה קטנה ויפה אשר הופצה באופן רחב ברשתות החברתיות במבצע שומר החומות תחת הכיתוב של ״עזה תחת מתקפה״. נכתב ברשתות שהילדה היפה הזו ״נקרעה לחתיכות״ ונטען שהיא נהרגה על ידי ישראל. גם פה מדובר בהטעיה ברורה בשביל לייצר אהדה בקרב דעת הקהל העולמית. התמונה הייתה של ילדה מרוסיה שאין לה שום קשר לאירועים אלה.
כנראה שאין גבול לשפל כאשר מחפשים דרכים להכתים את שמה של ישראל, גם כאשר עושים שימוש בקורבנות של ילדים. תמונה המכילה שורה של גופות ילדים שהועלתה לרשת החברתית בטענה שאירעה במבצע שומר חומות במאי 2021, בעצם נלקחה מאירוע שתועד בסוריה ב-2013 בהם ילדים סורים הורעלו מנשק כימי.
לעתים פגיעות ונזקים שנגרמו על ידי פלסטינים מצוירים ככאלה שנעשו על ידי יהודים או כוחות הביטחון. סרטון אשר הופץ בשנת 2021, בו יהודים רוקדים ושמחים בכותל בזמן שמאחוריהם יש שריפה בהר הבית ברקע, קיבלה תפוצה אדירה ברשתות החברתיות. גם פה העיוות לא פסח, כיוון שהתברר שמפגינים פלסטינים במהלך מהומות עם המשטרה הדליקו את השרפה, והיהודים בתמונה בכלל צהלו בשל חגיגות יום ירושלים באותו הזמן.
בעקבות המקרה של א-דורה ומקרים נוספים של ביום וזיוף אירועים מול המצלמות על ידי הפלסטינים, קיבלה שם על ידי פרופ׳ ריצ׳רד לנדס מאוני׳ בוסטון, שטבע את המושג ״פאליווד״. המונח משמש לתאר את ההטיות הפוליטיות בתקשורת, עיוות עובדות והזיוף הנעשים על ידי פלסטינים וערבים במסגרת מלחמת יחסי הציבור נגד ישראל.
תעשיית השקרים והתעמולה הנעשית על ידי פעילים פרו-פלסטינים היא בלתי פוסקת ועושה נזק אדיר לתדמית ישראל. המטרה שלנו היא לדווח על האמת ולא לעשות פרופגנדה ישראלית כפי שטוענים ארגונים שונים. הנזק שתמונה אחת יכולה לעשות, אפילו אם היא עוברת תיקון, משאירה נזק בלתי הפיך ברשתות החברתיות ובגופי התקשורת לצמיתות. ולכן חשוב להכיר בנזקים ולהילחם בתופעת ה״פאלוויד״.
עדי מיכאל היא עמיתת קאמרה לשנים באוניברסיטת בר אילן לשנים 2021-2022.