אימוץ ה-BDS של הרווארד קרימזון לאחר שורה ארוכה של החלטות מטרידות לאחרונה מעמידה בספק את המוניטין של העיתון.
בחזרה אפלה להיסטוריה, אוניברסיטת הרווארד שוב הפכה את עצמה ללא בטוחה לסטודנטים יהודים. מערכת העיתון “הרווארד קרימזון” תומכת כעת בקמפיין ה-BDS האנטישמי, הדורש את סופה של המדינה היהודית היחידה בעולם, יום אחרי יום השואה, שבו אנו זוכרים את התוצאות הטרגיות של חוסר אזרחות על העם היהודי. זהו שיאו של השנה האחרונה, שבה אנו עדים למגמה מטרידה של ההטיה העוינת יותר ויותר של הרווארד קרימזון נגד מדינת ישראל לטובת קידום חסר בושה של ועדת הסולידריות הפלסטינית של הרווארד (PSC), קבוצה המוקדשת להפצת מידע מוטעה ושקרים הקשורים לסכסוך.
לטענתם, ישראל שוללת מהפלסטינים את ריבונותם, אך האם הם מודעים לזמנים שבהם הפלסטינים עצמם דחו הצעות ריבונות, בקמפ דיוויד בשנת 2000, כמו גם את הצעתו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט ב-2008?מה שבולט יותר מכל בהצהרה של The Crimson הוא עד כמה מערכת העיתון חסרת ידע. הוועדה מדברת על “הרג בלתי חוקי”, אך האם חברי המערכת מודעים לתשלומי הרשות הפלסטינית לפלסטינים שהורשעו ברצח ישראלים, או בפיגועים אחרים?
הדירקטוריון מדבר על “מתקפה על ריבונות הגדה המערבית”, אך האם הם מודעים לכך שלפלסטינים מעולם לא הייתה בהיסטוריה ריבונות על כל הגדה המערבית, ושהריבונות המוגבלת שיש להם היום נבעה מהסכמי אוסלו?
הדירקטוריון מדבר על “התנחלויות בלתי חוקיות שמקשות על האפשרות לפתרון שתי המדינות”, אך האם הם עצרו אי פעם כדי לשאול מדוע יהודים שחיים בגדה המערבית אינם יכולים להפוך לאזרחים של מדינה פלסטינית עתידית?
מכיוון שלפי חשבונם, המניע העיקרי להחלטתם הוא מיצב אמנות, אולי חוסר המודעות הזה לעובדות לא צריך להפתיע.
חשוב מכך, עלינו לשאול מה המשמעות של “פלסטין חופשית” למערכת, שכן, כאמור, הפלסטינים דחו הצעות רבות לעצמאות ולשלום פלסטיני. “תמיכתו” של עיתון קרימזון באלה ש”נתונים לאלימות” הופכת את הסכסוך על ראשו כאשר חמאס מכוון נגד אזרחים, והרשות הפלסטינית משלמת משכורות למי שמבצע פיגועים.
לאנטישמיות הטבועה בדחייתם של מנהיגים ערבים פלסטינים לשלום יש היסטוריה ארוכה. ראשיתה, לפחות, בעלייתו של אוהד הנאצים, חאג’ אמין אל-חוסייני, שהוביל את המאמצים לגרש ולדכא יהודים החיים בלבנט. כיום, מנהיגים פלסטינים הולכים בדרכו של אל-חוסייני. חמאס, ארגון הטרור השולט בעזה ותומך ברצח עם, חותר ללא פחות מאשר השמדת ישראל ויהודים ברחבי העולם. בכך שהוא תומך בתנועה הקוראת להשמדת ישראל, עיתון הקרימזון מפגין התעלמות מוחלטת מביטחונם של היהודים.
מערכת העיתון תמכה בתנועה שהצהירה בגלוי שמטרתה היא חיסולה של כל מדינה בעלת רוב יהודי. במילותיו של עומר ברגותי, ממייסדי ה-BDS, הקמפיין חותר ללא פחות מהשמדת ישראל. היא אנטישמית במהותה משום שהיא מבקשת לשלול מיהודים את ההיסטוריה, העמיות והזכות שלהם להגדרה עצמית. הדבר מעמיד בסימן שאלה את הגינוי לכאורה של הדירקטוריון ל”נטייה כלל-קהילתית מסוימת לפטור דעות מנוגדות כפוגעניות ובלתי ראויות מטבען”.
מה מקווה מערכת העיתון להשיג על ידי תמיכה ב-BDS? האם עמדת המערכת תשפיע על האופן שבו כותבים מדווחים על ישראל, כולל סטודנטים יהודים? האם עיתון קרימזון יתייחס לדעות שונות כאל טאבו ויסרב לפרסם אותן, וינצח את הנטייה שהן מקוננות תוך שבירת האידיאלים העיתונאיים של ניטרליות ואובייקטיביות?
התמיכה “הרחבה והגאה” של The Crimson ב”משימה ובאקטיביזם של PSC, כולל תצוגת האמנות האחרונה שלה”, מדאיגה במיוחד. ה-PSC רוצה שנראה את הסכסוך כמשחק סכום אפס שמוגדר על ידי סדרה של התקפות ישראליות על פלסטינים, שלא יכול להיות רחוק יותר מהאמת.
שוב, עלינו לשאול מה המשמעות האמיתית של “פלסטין החופשית”, שכן קרימזון משאיר זאת ללא הסבר. דחיית כל צורה של משא ומתן או פתרון שתי מדינות, ל-BDS “לשחרר את פלסטין” פירושו סופה של ישראל. חיבוקו של הקרימזון למחיקת המדינה היהודית הבודדה בעולם מטריד מאוד. כדי לחפות על כך, הם קובעים שליהודים, כמו לכל בני האדם, “לא מגיע דבר מלבד חיים, שלום וביטחון”. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שאי אפשר לעשות זאת ללא מדינה יהודית עצמאית ובטוחה.
The Crimson הוא כבר מזמן המקום שבו העיתונאים הטובים והמבריקים ביותר בעולם מתחילים את דרכם. בין עורכיו לשעבר נמנים הנשיאים פרנקלין דלאנו, רוזוולט וג’ון קנדי. על ידי תמיכה בקריאות קדומות למשיכת השקעות וב”אקטיביזם” של קבוצת השנאה בקמפוסים Palestine Solidarity Committee, המערכת פגעה ביושר האינטלקטואלי ובאתיקה העיתונאית. זה צריך להדאיג מאוד את כל חברי קהילת הרווארד כי מחויבותה של האוניברסיטה ל”כיבוד זכויותיהם, הבדליהם וכבודם של אחרים ויושרם בכל הנוגע להתנהלותם” אינה חלה עוד על סטודנטים יהודים ופרו-ישראלים.
המאמר נכתב על ידי, גרנט ניומן, בוגר בית הספר למשפטים של הרווארד ומלווה במכון מירים, ומת’יו בליכר סטודנט שנה שלישית באוניברסיטת ועמית קאמרה בקמפוס 2021-2022.
For english press here